מהם היתרונות והגבלות של שימוש בגישת הטיוב במערכות חינוך?

כתב עת שמוקדש לסוגיית אבטחת איכות של מערכות חינוך הקדיש ב-2017 גיליון שלם לניתוח שבע האסטרטגיות המרכזיות בהן משתמשים מקבלי החלטות בארה"ב לצורך טיוב של מוסדות חינוך ומערכות חינוך בארה"ב. 

שבע האסטרטגיות נותחו על בסיס שלוש שאלות יסוד:

1) כיצד מוגדרות ומזוהות בעיות עמן יש להתמודד לצורך טיוב המערכת? 

2) כיצד נוצרים הפתרונות לבעיות וכיצד פתרונות אלו מיושמים? 

3) כיצד, אם בכלל, מתייחסת האסטרטגיה להפצת הידע הנצבר אגב תהליך הטיוב?

האסטרטגיות נבדלות זו מזו בתשובותיהן לשאלות אלו, אך חלקן כוללות מספר קווי דמיון. עם זאת, כולן שואפות להיות מדעיות במובן זה שהן מבוססות נתונים, ומקדמות שינוי דרך ניסוי וטעייה, בתנאים שאותם ניתן לבקר ולשחזר. עורכי הגיליון מציינים כי מדעי טיוב האיכות (Quality Improvement) הם תוספת חדשה למדעי החינוך. 

שבע האסטרטגיות לטיוב חינוכי מוגדרות בגיליון כך: 

1)    קהילות טיוב מרושתות, Networked Improvement Communities – קהילות של אנשי מחקר ומחנכים, אשר מתרכזות סביב בעיות מוגדרות ובוחנות אותן, תוך החלפת מידע ומשוב אודות פתרונות אפשריים. 

2)    מחקר יישומי מבוסס מודל, Design-Based Implementation Research – בדומה לאסטרטגיה לעיל, גם כאן מדובר בשיתוף פעולה בין חוקרים ומחנכים סביב בעיות מוגדרות. הדגש באסטרטגיה זו הוא המודל הניצב במרכזו (ולא הקהילה של החוקרים והמחנכים), מודל שמתוכנן לפתור בעיה ספציפית בעיקר בתחום ההוראה.

3)    "ביצועיזם", Deliverology – בהתבסס על גישה שפותחה בקנטאקי, ארה"ב, הומשגה אסטרטגיה שמחייבת את מקבלי ההחלטות לשאול כל הזמן: מה אנחנו מנסים להשיג? כיצד נשיג זאת? כיצד נדע אם אנחנו במסלול להשגת היעד, ואם איננו במסלול, מה בכוונתנו לעשות בעניין?

4)    מדעי היישום, Implemantation Science – מדעי היישום שמים את הדגש על האופן שבו מיושמים רעיונות בפועל, כמקור להצלחה או כישלון של רפורמה. על מנת להעריך את הדרך הנכונה ליישם רעיון, יש חשיבות גדולה להבנת ההקשר התרבותי והחברתי הספציפי, ולתכנון מודל יישומי שמתאים להקשר זה. 

5)    "רזון חינוכי", Lean for Education – אסטרטגיה זו יובאה לחינוך מתחום התעשייה, והיא שמה דגש על שביעות רצון מירבית של "הלקוחות", תוך צמצום עלויות תהליך "הייצור" והעבודה החינוכית. החוקרים מדגישים כי תתכן רלוונטיות לגישה זו רק בהקשר של אספקת ציוד טכנולוגי  ובחינת יעילותו בהקשרים חינוכיים. 

6)    סיגמה 6, Six Sigma – השם לקוח מתהליך סטטיסטי שמטרתו איתור שונות בביצועים. המטרה של התהליך היא אחדות ברמת הביצוע לאורך כל המערכת. רעיון זה פותח כאסטרטגיה לשיפור חינוכי במילווקי, מתוך מטרה לזהות פערים במערכת החינוך ולצמצמם. 

7)    סטייה חיובית, Positive Deviance – אסטרטגיה זו מתחילה בקביעת מטרות למערכת ואיתור הגורמים במערכת אשר משיגים יעדים ומטרות אלו בהצלחה הרבה ביותר (הנקראים כאן סטייה חיובית). הוקרת סיפורי הצלחה, למידתם והפצת הידע אודות שיטותיהם הם הבסיס לאסטרטגיה זו לשיפור חינוכי.