יום האישה הבינלאומי המצוין השבוע הינו הזדמנות לבחון היבטים של שוויון מגדרי בעולם העבודה ובכלל. מחקרים עדכניים מצביעים על הקשיים הייחודיים הניצבים בפני נשים עובדות, הקשורים באי שוויון במקום העבודה מבחינת שכר ומעמד, לצד חלוקה לא הוגנת של מטלות המשמרת השנייה – הזמן המוקדש לבית ולילדים, בין גברים ונשים.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים הבוחנים את האופן שבו מורות מתמודדות עם מציאות חברתית זו. המחקר הראשון, מארה"ב, מאפיין את חוויותיהן של מורות-אימהות. נמצא כי אימהוּת והוראה עשויות להעשיר זו את זו, אך גם כי קיים קושי מובנה באיזון בין דרישות הבית והעבודה. המחקר השני, מישראל, מראה כי האמצעים הטכנולוגיים שמאפשרים תקשורת מרובה יותר בין הורים לתלמידים ולהוריהם, מעמיקים את חדירת שעות העבודה של המורות לזמנן הפנוי.
בעשורים האחרונים הצטבר גוף מחקר נרחב יחסית אודות האתגרים שבשילוב הורות ועבודה בתנאי שוק העבודה הנוכחי. אולם, לדברי החוקרות של מאמר זה, ישנו מחקר מועט יחסית אודות חוויותיהן של מורות שהן אימהות. מחקר זה שאף למלא החסר באמצעות איסוף נתונים וראיונות עומק עם 12 נשים מארה"ב, מורות (במשרה מלאה, חלקן ביסודי וחלקן בעל-יסודי, במנעד רחב של ותק) ואימהות (לילד אחד או יותר, מגיל 3 חודשים ועד 14). לכל המרואיינות היה בן או בת זוג אשר עבדו במשרה מלאה גם הם.
ניתוח המידע שהתקבל מהמרואיינות איפשר לחוקרות לאפיין את חווית האימהות-מורות. הנושאים הבולטים שאותרו על ידי החוקרות:
העשרה הדדית בין התפקידים – היות האם מורה, משפיע בצורה חיובית על חוויות האימהות ומעשיר אותה, באמצעות מידע, למידה וניסיון. וכך גם להיפך, היות המורה אם בעצמה מעשיר את יכולותיה כמורה, מעניק לה יתרון בתקשורת עם הורי תלמידים ועוד. המרואיינות ציינו שלעתים העבודה מהווה יציאה חיובית מתפקיד ההורות. באופן כללי, ישנה הפריה הדדית בין התפקידים השונים.
צורך בתמיכה בתפקיד האימהות – מרואיינות ציינו את החשיבות של קבלת תמיכה כדי למלא את תפקידן, כפי שהן תופסות אותו, כאימהות. תמיכה זו נדרשת ממשפחה וחברים, מעמיתותיהן בבית הספר ומבית הספר בכלל. המרואיינות ציינו שהן אינן מרגישות שהן מופלות במקום העבודה בשל אימהותן, וייחסו לכך חשיבות רבה.
אתגר האיזון – המרואיינות ציינו קשיים רבים במציאת האיזון בין האימהות להוראה. בין האתגרים שעלו צוינו "תחושת נאמנות כפולה" הנגרמת מהאופי ההתנדבותי של חלק מהתפקידים – היכן להגדיל ראש ולקחת אחריות נוספת, בבית הספר שבו המרואיינת עובדת או בבית הספר של הבת שלה? כן צוינה היעדרה של מדיניות תומכת באימהות, עם דגש על "חופשת" לידה (12 שבועות) שאינה מספקת להחלמה. כמו כן צוין קושי בקשיחות של שעות העבודה וכן בהיקף העבודה – המרואיינות עבדו בממוצע כ-47 שעות בשבוע. תחושה נוספת שעלתה הייתה תשישות, כאשר המרואיינת שבה מעבודתה היא תשושה מכדי לתפקד ב"משמרת השנייה" (שעות אחר הצהריים בהן היא אמורה לתפקד כאם), תחושה שמובילה גם ל"אשמת האימהות" (Mommy Guilt).
נורמות חברתיות מאתגרות – המרואיינות ציינו שורה של אתגרים הנובעים מהנורמות החברתיות, ביניהם סטנדרטים מחמירים לאימהות טובה. מרואיינות ציינו: "מצופה ממך לעבוד ולהתפרנס, אך גם מצופה ממך להיות אמא במשרה מלאה". באותו הקשר צוין הקושי בחלוקה בלתי הוגנת של מטלות "המשמרת השנייה" בין בני הזוג, כאשר מצופה מהאישה ליטול חלק גדול יותר ממטלות הבית וההורות.
היבטים כלכליים – המרואיינות העלו אתגרים כלכליים הניצבים בפניהן, הקשורים בין היתר במשכורת הנמוכה יחסית של המורות, המקשה על הקיום היומיומי ומעיבה על המעמד המקצועי. זאת, לצד עלות גבוהה של הטיפול בילדיהן שלהן, במסגרות החינוך.
לדברי החוקרות הממצאים תומכים בעדויות מחקריות קודמות ליצירת מדיניות במקומות עבודה בכלל, ובחינוך בפרט, התומכת באימהות עובדות. מדיניות זו קשורה בשעות עבודה, בציפיות במקום העבודה, ובהעלאת שכר. כן מוזכרת קריאה לבני הזוג ליטול חלק שווה במטלות "המשמרת השנייה". המלצות אלו מקבלות משנה תוקף לדעת החוקרות בעקבות ההתמודדות עם מגפת הקורונה, אשר העצימה את הקושי לאזן בין דרישות ההורות ועבודת ההוראה.
במאמר שפורסם ב-2021 בכתב עת להוראה והכשרת מורים, טוענות מוריה וייסברגר, יעל גרינשטיין ואינה בלאו, כי שינויים טכנולוגיים שונים הפכו את מקצוע ההוראה לדורשני (Demanding) יותר. מחקרן, המבוסס על ראיונות עם 30 מורות-אימהות ישראליות, בדק איזו השפעה יש לשינויים טכנולוגיים על תפקודן של המורות כאימהות.
על בסיס הראיונות עם המורות, החוקרות ביקשו לבחון: באילו תחומים הורגשה השפעה של שינויים טכנולוגיים, עם דגש על הוראה מקוונת ומפגש מקוון, וכיצד? ככל שהורגשה השפעה של השינויים הטכנולוגיים, נבחנה השאלה כיצד הושפעה מכך האימהות של המרואיינות, וכיצד הן התמודדו עם השפעה זו.
נמצא שללמידה המקוונת הייתה השפעה גדולה על עבודת ההוראה במספר תחומים. המרואיינות ראו אותה ככלי פדגוגי משמעותי. מהמחקר עלה כי ללמידה מקוונת השפעה חיובית משמעותית על הפיתוח המקצועי של המורות, כיוון שהיא מאפשרת להן להשתתף בקורסים לפיתוח מקצועי אחרי שעות העבודה, מהבית, ולפתח קהילות של מורים ומורות. הכלים הטכנולוגיים השונים העצימו מאד, להערכת החוקרות, את מידת התקשורת של מורות עם תלמידים והוריהם. מורות בילו חלק ניכר משעות אחה"צ בתקשורת עם תלמידים, הורים ועם בעלי תפקידים בבית הספר.
המורות, רובן ככולן, ציינו כי מקום העבודה שלהן אינו תומך בהן כאימהות. הציפייה כי הן תשלמנה משימות הקשורות בעבודתן בשעות אחר הצהריים תוארה כמכעיסה ומתסכלת. הציפייה מהמורות להעצים השימוש בכלים טכנולוגיים לא עמדה לדבריהן בהלימה לתנאים הקיימים בבית הספר, לציוד שהועמד לרשותן או להכשרתן. המרואיינות הדגישו את הכירסום המתמשך של דרישות העבודה בזמנן הפנוי עם המשפחה, וציינו תופעות של תשישות. צוינה גם השפעה שלילית של התקשורת של המורות עם תלמידים והוריהם בשעות אחר הצהריים על התקשורת שלהן עם משפחותיהן.
מתוך דברי המרואיינות, החוקרות ניסחו שלוש אסטרטגיות מרכזיות שנמצאות בשימוש כדי להתמודד עם אתגרים אלו. אסטרטגיה ראשונה היא הצבת גבולות ברורים בין זמן העבודה לזמן המשפחה. אסטרטגיה שנייה קשורה ביצירת קהילות תומכות של מורות, אשר מסייעות למורות לעבד ולהתמודד רגשית עם הלחצים הגוברים בעבודתן. אסטרטגיה שלישית קשורה בשיפור היכולות הטכנולוגיות, בדרך של למידה עצמית, אשר מסייעת – כך על פי ניתוח החוקרות – למורות לחסוך בזמן המוקדש למילוי דרישות העבודה בשעות שלאחר בית הספר.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
