מתן בחירה בלמידה עשוי לאפשר תחושת אוטונומיה לתלמידות ולתלמידים, ולתרום למוטיבציה שלהם ללמידה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת את ההשפעות של מתן חופש בחירה (מסוים) לתלמידות ותלמידים, באשר למטלות אותן יבצעו במסגרת השיעור או כחלק ממטלות שיעורי הבית. המאמר הראשון מתאר ניסוי שבחן את השפעת הבחירה בין שתי משימות על ההנעה העצמית של תלמידות ותלמידים, על תפיסת האוטונומיה שלהם, ועל הישגיהם. המאמר השני מציג גישה חינוכית המכוונת להעצמת התלמידים לבחור בעצמם טקסטים לקריאה, להתעמק בהם, ולהציג את הטקסטים האלו בביטחון מול הכיתה. זאת בהתבסס על תחומי העניין ורמת הבנת הנקרא שלהם.
בחירה חופשית היא ערך חשוב בחברה המודרנית. אך, לעיתים קרובות אפשרויות הבחירה של תלמידות ותלמידים בתוך תהליכי למידה הינן מצומצמות. נושאי הלימוד, הגישה הפדגוגית בה ילמדו, והשעות אותם ישקיעו בלימודים נבחרים לרוב על ידי הצוות החינוכי. היעדר בחירה בחינוך מתרחש לא רק בעת השהות בבית הספר, אלא גם בבית – באמצעות היעדר הבחירה במשימות הניתנות בתור שיעורי בית. נושא שיעורי הבית הפך בעשור האחרון לנושא מעורר מחלוקת בשיח החינוכי: מצד אחד, יש הרואים בהם חלק מובנה מתהליך הלמידה. מצד שני, יש החשים ששיעורי הבית מייצרים עול על התלמידים ועל הוריהם, ושהנזק מהם עולה על תועלתם.
במחקר הנוכחי בוחנים פאטאל ושותפיו לכתיבה, באמצעות ניסוי, את נושא הבחירה בהקשר של משימות שיעורי הבית. בניסוי השתתפו 207 תלמידים ותלמידות מ-14 כיתות משני בתי ספר עירוניים בארצות הברית. התלמידים הוקצו באופן אקראי לקבוצת ניסוי ולקבוצת ביקורת. לתלמידים בקבוצת הניסוי ניתנה בכל יום בחירה בין שתי מטלות בית שונות, שהיו שוות ברמת הקושי שלהן. כל תלמיד בקבוצת הביקורת קיבל בכל יום את מטלת שיעורי הבית שנבחרה על ידי תלמיד אקראי מהקבוצת הניסוי. כלומר, שני התלמידים ביצעו את אותה המטלה, אולם אחד מהם גם בחר בה. הניסוי נערך במשך ארבעה שבועות. לפני הניסוי ולאחריו מילאו התלמידים שאלון, שכלל נתוני רקע דמוגרפיים, בחינה של מידת האוטונומיה שהם חשים שמוענקת להם בכיתה, בחינה של ההנעה העצמית שלהם ללמוד, ובחינה של תפיסת המסוגלות העצמית שלהם. לבסוף, נבחנה גם רמת הידע שלהם בתחום הנלמד – הן לפני הניסוי, הן לאחריו.
ממצאי המחקר מעלים כי התלמידים שבחרו בעצמם את משימת שיעורי הבית אותה יבצעו, הביעו יותר עניין במשימות, ויותר הנאה מביצוען, מאשר תלמידים בקבוצת הביקורת. שנית, התלמידים בקבוצת הניסוי גם השלימו שיעור גבוה יותר של משימות. שלישית, התלמידים שקיבלו אפשרות בחירה חשו שהמורים שלהם תומכים יותר באוטונומיה שלהם, גם בנושאים אחרים בלימודים, בהם לא היה כלל הבדל בין הקבוצות. לבסוף, תלמידים בקבוצת הניסוי הביעו תחושה גבוהה יותר של מסוגלות עצמית, מתלמידי קבוצת הביקורת. תחושה זו גובתה בהישגים גבוהים יותר בממוצע, של תלמידי קבוצת הניסוי, במבחנים בסוף התקופה. חרף זאת, לא נמצא מתאם בין הבחירה במשימות, לבין מידת ההשקעה של התלמידים בשיעורי הבית, רמות הלחץ אותם חשו בזמן הכנת שיעורי הבית, והערך אותו הם ייחסו לשיעורי הבית.
החוקרים מציינים, שמתן בחירה בשיעורי בית מצריך השקעת משאבים רבה יותר מצד מורות ומורים. הדבר נכון, בין השאר, משום שאלו נדרשים להכין משימות רבות יותר, מהן יבחרו התלמידות והתלמידים. עם זאת, לדעתם הערך המופק לתלמידים מכך מצדיק לפחות שקילה של מתן בחירה כזו.
אוריינות קריאה וכתיבה היא מכישורי היסוד שבית הספר מקנה לבוגריו. ההנעה העצמית, הן בנוגע לקריאה וכתיבה, הן בנוגע למיומנויות אחרות, היא אחד הגורמים החשובים ביותר ללמידה. ממחקרים קודמים עולה שחלק משמעותי מההנעה העצמית ללמידה נוגע לתחושת אוטונומיה של הלומדים. במילים אחרות, תלמידה או תלמיד שחשים כי כופים עליו את תוכן הלימוד ואת שיטת הלימוד יחוו הנעה עצמית נמוכה יותר, והדבר עלול להתבטא בהישגים לימודיים נמוכים יותר. עם זאת, תלמידות ותלמידים עשויים לחוות תחושה של חשש וחוסר מסוגלות עצמית, כאשר מצופה מהם לבחור חומרי קריאה. זאת, משום שאין להם תמיד את הכלים לבחור בצורה מושכלת. גם תחושה זו של חוסר מסוגלות עלולה לפגוע בהנעה העצמית ללמידה.
המאמר שלפנינו עוסק בשאלה כיצד ניתן להעלות את תחושת המסוגלות העצמית של תלמידים, בנוגע לבחירת טקסט לקריאה, וכיצד ניתן לסייע להם לבחור באופן מושכל. המאמר מתבסס על הספרות המחקרית בתחום, ומציע דגם פעולה להעצמת התלמידים בהקשר לבחירת טקסטים לקריאה. בשלב הראשון מציג המודל כי על המורה לאסוף מידע על אודות התלמידים, בשני דגשים מרכזיים: ראשית, מה מידת ההנעה העצמית של כל תלמידה ותלמיד ללמידה? ושנית, מהם תחומי העניין של כל אחת ואחד מהם? על אף ששלב זה עשוי להימשך זמן רב, הוא חיוני להמשך העבודה על בסיס דגם הפעולה.
בשלב הבא, על המורה לבחון מהי רמת הבנת הנקרא של כל אחת ואחד מהתלמידים, ביחס לשאר הכיתה. בהתאם למידע שנאסף, יכולה המורה, בשלב השלישי, לפתח תכנית לימוד אישית, עבור כל אחד מהתלמידים. אם למורה אין ניסיון בשיטת הוראה זו, ממליצות החוקרות לבחור מספר תלמידים המייצגים רמות יכולת שונות ולהתנסות בדגם הפעולה איתם, לפני שמכילים אותו על כלל התלמידות והתלמידים.
לאחר איסוף המידע ומיפוי הכיתה, המורה יכולה לתת אפשרויות בחירה בקריאה, או לנהל דיון אודות טקסט שקראו יחד בכיתה, בהתאם לרמתם של התלמידים. המורה יכולה לקדם דיונים בכיתה בהתאם לסוג הקריאה, ההנעה העצמית ורמת הבנת הנקרא של כל תלמידה ותלמיד. הפעולה החינוכית בכיתה עשויה לכוון להגברת העניין בקריאה, לדיון בטקסטים, וגם להתנסות בקריאה של טקסטים מאתגרים יותר, בהתאם לעניין ולרמה של התלמידים. המאמר מתייחס לפרקטיקה זו כמתן בחירה מונחה על ידי המורה שמכירה ומאפשרת בחירה מתוך היכרות עם הכיתה ומגוון התלמידים בה. בחירה מסוג זה שנעשית בצורה מותאמת לתלמידות והתלמידים יכולה לקדם קריאה של טקסטים ללא תחושת איום, לאפשר זמן להבין את חומרי הקריאה ולהתחבר אליהם, ולתת מקום לתלמידות ולתלמידים לדון בטקסטים, הן עם המורה, הן עם עמיתיהם.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
