מאפיין נלווה לחשיפתם של תלמידי דור האלפא מגיל צעיר לטכנולוגיה דיגיטלית, הוא היחשפות ואף יצירת תכנים פוגעניים ברשתות חברתיות ובמרחב הדיגיטלי באופן כללי.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מוקדשת למאמר המציג את המושג אינטליגנציה דיגיטלית (digital intelligence) ומסביר את חשיבות ההירתמות של סגלי הוראה לפיתוחה בקרב תלמידי דור האלפא.
אינטליגנציה דיגיטלית היא מכלול כישורים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים המאפשרים לפרט להתמודד באופן יעיל עם החיים הדיגיטליים. אחד מעמודי התווך של אינטליגנציה דיגיטלית, ובו כותבי המאמר מתמקדים, הוא אזרחות דיגיטלית (digital citizenship). אזרחות דיגיטלית מורכבת ממיומנויות שפיתוחן יאפשר התמודדות מיטבית עם היבטיה השונים של הטכנולוגיה הדיגיטלית: ויסות זמן מסך, זהות אזרחית דיגיטלית הוליסטית ובריאה, הקפדה על ביטחון ועל פרטיות מידע מקוון, חשיבה ביקורתית ואמפתיה דיגיטלית. החוקרים מסכמים כי, האתגר העומד בפני המורים של תלמידי דור האלפא הוא הפיכתם לאזרחים דיגיטליים המסוגלים להתמודד בהצלחה עם הסכנות לשימוש פוגעני או מבוסס מידע כוזב ברשת, ומציעים להעניק למורים הדרכה וכלים מרכזיים לפתח אינטליגנציה דיגיטלית בקרב התלמידים.
המלצות מרכזיות ליישום
מומלץ לעיין בסקירות הקודמות הבאות
המושג אינטליגנציה דיגיטלית (digital intelligence) התפתח מתיאוריית האינטליגנציה המרובה (Multiple Intelligence Theory; Gardner, 1983, 1993). אינטליגנציה דיגיטלית מבטאת את השאיפה למצות את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות דיגיטליות. אינטליגנציה דיגיטלית קשורה הן ביכולת להשתמש בטכנולוגיה דיגיטלית כדי לשפר ולשכלל הישגים וביצועים קוגניטיביים והן בשימוש מושכל בטכנולוגיה דיגיטלית. השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית כשלעצמו אינו מעניק לבני אדם את היכולת ליהנות מהפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה זו ולמצות את מלואו. לשם כך, יש לפעול לפיתוח אינטליגנציה דיגיטלית על בסיס רחב של כישורים טכניים, קוגניטיביים, מטה־קוגניטיביים, חברתיים ורגשיים, המבוססים על ערכים אוניברסליים והמאפשרים לאינדיווידואלים להתמודד עם אתגרי החיים הדיגיטליים וליהנות מיתרונותיהם. מנקודת מבט פדגוגית, אינטליגנציה דיגיטלית היא מכלול של מיומנויות דיגיטליות שונות שבתי ספר וארגונים חינוכיים יכולים להתאים לצורכיהם. לכן, פיתוח אינטליגנציה דיגיטלית מחייב איסוף מתמיד של מידע ושל פרקטיקות חינוכיות ויצירת מסגרת פדגוגית עדכנית המותאמת לצרכיו של דור האלפא ולמציאות דיגיטלית המשתנה תדיר.
הכישורים המרכיבים אינטליגנציה דיגיטלית כוללים:
רכישת ידע ומיומנות בכל אחד מתחומים אלה היא מפתח לפיתוחה של אינטליגנציה דיגיטלית ולהפיכתם של תלמידים לאזרחים דיגיטליים כשירים ונבונים המסוגלים להשתמש בטכנולוגיות דיגיטליות, לתפעל ולנהל אותן באופן אנושי. מאחר שדור האלפא חשוף לטכנולוגיות דיגיטליות יותר מדורות קודמים, הסיכוי שלו להיחשף ליישום שגוי ובלתי־הולם של טכנולוגיות אלו גבוה וכך גם הסיכוי שיחווה דרגה מסוימת של מצוקה רגשית בהשפעתן. אזרחות דיגיטלית (digital citizenship) היא אחד מהיבטיה המרכזיים של אינטליגנציה דיגיטלית, והיא מגלמת את היכולת להשתמש במדיה ובטכנולוגיה דיגיטלית באופן בטוח ואתי תוך הקפדה על התנהלות ביקורתית ואחראית בסביבות מקוונות. לכן, לטענת הכותבים, פיתוחה של אזרחות דיגיטלית בקרב תלמידי דור האלפא הוא אחת הדרכים המרכזיות להכין אותם להתמודדות עם האיומים הפוטנציאליים הקשורים לעולם הטכנולוגיה הדיגיטלית.
אזרחים דיגיטליים מיישמים הרגלים ועקרונות אלה:
באמצעות הרגלים ועקרונות אלה, יהפכו תלמידי דור האלפא לאזרחים דיגיטליים המסוגלים לפתח מיומנויות אלה:
הדיון באינטליגנציה דיגיטלית ובאזרחות דיגיטלית מוביל את כותבי המאמר לדיון ממוקד יותר על תלמידי דור האלפא. דור האלפא מובחן מדורות שקדמו לו בהיקף החשיפה שלו לטכנולוגיה דיגיטלית ובהיקף השימוש שלו בה. מחקר שפורסם בשנת 2018 מטעם המכון העולמי למחקר האינטליגנציה הדיגיטלית (DQ Institute) דיווח כי מבין 38,000 הילדים בגילים 12-8 ב־29 מדינות שסוקרו, יותר ממחציתם נחשפו לפחות פעם אחת לסכנת סייבר כלשהי, כגון בריונות רשת, יתר זמן מסך, התמכרות למשחקי וידאו, גניבת זהות דיגיטלית והטרדה מינית באינטרנט. נתון זה מדגיש את הצורך בפיתוח ובהקניה של כלים לילדי דור זה כדי שיוכלו להתמודד בהצלחה עם האתגרים והסיכונים הכרוכים במציאות הטכנולוגית. על אף שארגונים ממשלתיים בעולם משקיעים משאבים בפיתוח אוריינות ומיומנויות דיגיטליות בקרב צעירים, כותבי המאמר מדגישים כי היעדרה של מסגרת תיאורטית ויישומית אחידה המציבה קריטריונים ברורים לפיתוחה השיטתי של אזרחות דיגיטלית, מעמיד בפני בתי ספר קושי. התפתחותן המואצת של טכנולוגיות חדשות תובעת את פיתוחן של מיומנויות דיגיטליות נרחבות, אולם מערכת החינוך אינה ערוכה דיה כדי לספק לתלמידיה את הכלים לפיתוח מקיף ומעמיק של מיומנויות אלו.
פיתוחה של אינטליגנציה דיגיטלית חשוב לא רק עבור תלמידי דור האלפא, אלא גם עבור מוריהם. מרבית המורים לא קיבלו הכשרה שתאפשר להם להקנות מיומנויות דיגיטליות לתלמידיהם. לכן חשוב שבתי הספר יפעלו כדי לספק למורים את כל הדרוש להם כדי להפוך את ההוראה ליעילה ומותאמת למשימה זו. לפי הסטנדרטים לאזרחות דיגיטלית אצל מורים שפורסמו על ידי החברה הבין־לאומית לטכנולוגיה בחינוך (2016), מצופה ממורים:
בהמשך המאמר הציגו הכותבים כמה קווים מנחים לפיתוח אינטליגנציה דיגיטלית אצל המורים ואצל תלמידי דור האלפא גם יחד. על אף שעדיין אין מספיק מסגרות תיאורטיות ונתונים אמפיריים באשר לפיתוח של מיומנויות דיגיטליות בקרב דור האלפא, הכותבים מציעים כמה אסטרטגיות כלליות להטמעתה של אזרחות דיגיטלית בתוכנית הלימודים:
הכותבים ממליצים לחלק את נושאי הליבה הקשורים באינטליגנציה דיגיטלית (כמו זהות דיגיטלית, זכויות דיגיטליות ואזרחות דיגיטלית) ליחידות לימודיות שונות שיוטמעו בחומרי לימוד אחרים או יילמדו תחת נושא לימוד רחב יותר. למשל, מורים יכולים לשלב בשיעורים המתקיימים בתחומי הלימוד השונים הדרכות על שימוש בטוח ואתי במקורות מידע אינטרנטיים ולהסביר לתלמידים באלו מקרים עליהם לפקפק באמינותו של מקור כזה או אחר. כמו כן, חשוב שמורים יהיו מודעים לתפקידם בהבטחת הגישה השוויונית של תלמידיהם למגוון רחב של חומרי לימוד דיגיטליים ויעשירו את שיטות ההוראה שלהם על ידי שיתוף פעולה עם מומחים ועם אנשי מקצוע נוספים בתחום הטכנולוגיות הדיגיטליות.
על כן חשוב שמורים יקבלו הכשרה הולמת שתאפשר להם לגבש תוכנית לימודים הממוקדת בפיתוח אינטליגנציה דיגיטלית. כמו כן, חשוב שבתי ספר יקבלו משאבים דיגיטליים מספקים כדי ליצור את התנאים המיטביים לפיתוח אינטליגנציה דיגיטלית הן בקרב התלמידים והן בקרב המורים.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
