הסקירה היומית הנוכחית חותמת את הסדרה בנושא ימי זכרון בתרבות ובבית-הספר, והיא תוקדש למחקר נוסף שבחן כיצד מלמדים את פיגועי הטרור של ה-11 בספטמבר 2001 בארצות הברית. אירוע היסטורי שיצר טראומה לאומית, ובמקביל תועד באופן רחב היקף.
בדומה לסקירות הקודמות, גם מחקר זה יוצא מנקודת הנחה כי הוראה של אירועי טרור או מלחמה יכולה להיעשות במגוון דרכים, וכי שימוש לא מושכל בחומרי המדיה הזמינים מהפיגוע עלול לפגוע ברווחתם הנפשית של התלמידים ולצמצם את הבנתם אודות האירועים ההיסטורים. מצד שני הכותב סבור כי שימוש מושכל בתיעוד ההיסטורי יכול לסייע להבנה מעמיקה של האירועים והשפעתם על החברה והתלמידים.
המאמר בחן חומרי הוראה ומדיה שבהם מורים משתמשים בהוראת אירועי 11 בספטמבר. כותב המאמר טוען כי אופן השימוש של מורים בחומרי המדיה אינן מותיר די מקום ללמידה מעמיקה, ומותח ביקורת על השימוש הנרחב, הישיר וללא דיון נלווה בסרטונים מהאסון. המחבר מדגיש את החשיבות של הצגת אירועים היסטוריים באופן שיאפשר לתלמידים ליצוק משמעות לאירועים ויאפשר להם לדמיין מגוון אפשרויות כלפי העתיד.
המלצות מרכזיות ליישום
ברקע התיאורטי למחקר, מציין כותב המאמר כי רוב המחקרים שנערכו עד כה בדקו כיצד הצעירים תופסים את אירועי 11 בספטמבר, אולם רק מעטים מהם בדקו מה וכיצד מלמדים אודות האירועים הללו בבתי ספר. בסקר לאומי מקיף שנערך ב־2018 בקרב מורים בתיכון, ביקשו החוקרים להבין כיצד אירועי 11 בספטמבר והמלחמה בטרור שפרצה בעקבותיהם שולבו בתוכנית הלימודים האמריקאית. כותב המאמר מסכם את ממצאי הסקר:
חוקרים שבדקו את ספרי הלימוד הפופולריים שפורסמו לאחר 11 בספטמבר איתרו כמה היבטים חוזרים:
ממצאים
76% מהמורים דיווחו שהם השתמשו בחומרים ממשדרי החדשות מאותו יום או מסרטים תיעודיים שהופקו בעשור הראשון לאחר האירועים. מורים רבים העידו שהם מקרינים את החומרים הללו בכיתות גם כדי להמחיש לתלמידים את ההלם ואת האימה שהם עצמם חוו. כותב המאמר מדגיש כי החשיפה לחומרים אלה עשויה להיות טראומטית עבור התלמידים, ולכן יש ללוות אותה בדיון שיאפשר להם לעבד תחושות ורגשות. רק חלק קטן מן המורים שהשתתפו במחקר אימצו גישה ביקורתית לבחינת החומרים המוצגים בכיתה.
דיון ומסקנות
בהקשר זה כותב המאמר מתייחס לתיאוריית ההצפנה/הפענוח של סטיוארט הול, המתמקדת בזיהוי ההקשרים הפוליטיים והאידאולוגיים שבהם מדיה מיוצרת, מעוצבת ומפוענחת. בדומה להול, שסבר שתהליך הפענוח של מסרים המופצים במדיה תלוי גם בנסיבות חייו ובהשקפותיו של הצרכן ה"קורא" אותם, כותב המאמר מדגיש אף הוא שלהקשר החברתי והתרבותי שבו התלמידים מצויים בהווה יש השפעה על הבנת המשמעות של חומרי הווידאו המוצגים. בהשראת הול כותב המאמר מדגיש כי האופן בו המורים מפרשים את הסרטונים שהם מציגים לתלמידים עשוי להיות שונה מהאופן בו תלמידיהם מפרשים אותם.
כותב המאמר מראה כי חלק מהסרטים הדוקומנטריים שהמורים מקרינים לתלמידים עלולים לחזק תפיסות של חשדנות כלפי זרים ואמירות כגון "כל המוסלמים הם טרוריסטים". לטענת הכותב, הסתמכות על סרטונים כמקור מרכזי להוראת האירוע ההיסטורי, מונעת מהמורים להרחיב אודות האירועים וחוסמת דיון מעמיק ומשמעותי בכיתות הלימוד.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
