review-grade: גן-י"ב

מה המטרה של מפגשים בין צוותי הוראה להורים?

אסיפות וימי הורים מהווים חלק בלתי נפרד מיחסי הורים מורים, ומטרתם היא בין היתר לערב את ההורים ולשקף להם את תמונת המצב של ילדיהם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שבוחנים את תצורתן של אסיפות ההורים בעידן הנוכחי.
המחקר הראשון שנערך בישראל בחן את השפעות התקשורת הדיגיטלית הישירה ביום יום על הקשר בין מורים והורים ומצא כי זו הגבירה את מעורבות ההורים בבית הספר.
המאמר השני בחן תפיסות לגבי דרכי ההנחיה של מפגשי הורים מורים ומצא כי בעוד שמרבית המחקרים ניתחו מפגשים אלה בצורה היררכית בה המורה מוביל את השיח, בפועל מומלץ לתפוס את המשתתפים בהם כחלק מהאקו-סיסטם הבית ספרי ולייצר שיח דו-כיווני ופתוח לטובת התלמידים.

קראו עוד >>

אילו פעולות מסייעות להוביל בית ספר להצלחה?

מנהלי ומנהלות בית הספר מהווים גורם משמעותי ובעל השפעה בהצלחת בית הספר. "הפרויקט הבינלאומי למנהלי בתי ספר מצליחים (ISSPP)" עוסק בשאלה זו ובוחן מה הם המאפיינים של מנהלי בתי ספר מצליחים ב-27 מדינות. הסקירה היומית מציגה היום שני מחקרים מתוך פרויקט זה שבחנו את השאלה בישראל ובאוסטרליה.
המאמר הראשון בחן מה הן פעולות הניהול האפקטיביות והציע מודל מעגלי המורכב משלוש הפעולות העיקריות שמשפיעות זו על זו ועל הצלחת בית הספר.
המאמר השני הציע לבחון את הצלחתם של מנהלים בעזרת מודל "מנהיגות בתוך הקשר", שטוען כי כדי להצליח על המנהל לתווך את רעיונותיו בצורה מותאמת הקשר וסביבה, מתוך ההבנה שכל בית ספר מושפע מלחצי המערכת, החברה והקהילה בה הוא פועל.

קראו עוד >>

מהן ההשלכות הידועות של משבר האקלים על ילדים ונוער?

למשבר האקלים השלכות רבות על חיי היום יום והעולם הפיזי בו אנו חיים. בין היתר עולה מהמחקר כי חשוב לתת את הדעת לכך שחשיפה לקיומו של משבר האקלים ולהשלכותיו עשויה להוביל לתחושות קשות ולגבות מחיר פסיכולוגי ורגשי. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בהשפעות הרגשיות של חשיפה למשבר האקלים בקרב ילדים ובני נוער.
המאמר הראשון סקר את הידוע במחקר עד כה לגבי ההשפעה הפסיכולוגית של משבר האקלים על בני נוער, ומצא כי מעבר להשפעות שליליות רבות, קיים קשר בין פעולות אקטיביסטיות של אותם בני נוער לבין שלומותם.
המאמר השני בחן כיצד חוות קהילות שנחשפו למשבר האקלים את ההשפעות החברתיות והפסיכולוגיות לאורך זמן, ומדגיש את החשיבות בסיוע והתמודדות עם המשבר גם בטווח הארוך ולא רק בצורה מיידית על מנת לחזור לשגרה בריאה.

קראו עוד >>

מהן הדרכים לתמוך בקבוצות שונות של תלמידים המאובחנים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר?

הוראה לתלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) כרוכה באתגרים ודורשת התאמה של תהליכי ההוראה והלמידה על מנת לאפשר לתלמידים לממש את מלא יכולותיהם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום במאמרים שנוגעים באופנים השונים של התאמת תהליכי הוראה ואבחון לצרכים של תלמידים עם ADHD .
המאמר הראשון שם דגש על החשיבות של התאמת סביבת הלמידה, הבנת "תרבות הלמידה" של כל תלמיד ושימוש בתנועתיות עבור למידה משמעותית ומקדמת לתלמידים עם ADHD.
המאמר השני בחן את תהליכי הזיהוי, האבחון והטיפול בהפרעת קשב ופעלתנות יתר בקרב תלמידים המשתייכים למיעוט אתני, ומצא כי הטיות שונות משפיעות על תהליכים אלו, כך שנדרשת העלאת מודעות של אנשי מקצוע אליהן והתאמה של התהליכים כך שיאפשרו זיהוי וטיפול מדויק יותר גם בקרב אוכלוסיות אלה.

קראו עוד >>

מהן מטרות הקמתן של קהילות מורים?

קהילות מורים נוצרות בדרכים מגוונות ומשמשות עבור צרכים שונים של מורים ומורות. הספרות המחקרית מכירה בחשיבותן של קהילות מורים מסוגים שונים ובהשפעתן החיובית על הישגי בית הספר, ההון החברתי של המורים וחוויותיהם האישיות בתפקיד. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים ששואלים מה הם סוגי קהילות המורים הקיימים בשדה ומהי תרומתן של קהילות אלו לבתי הספר ולמורים?
המאמר הראשון בחן את תרומתן של קהילות מורים לשיפור ושימור ההון החברתי של המורים, ומצא כי קשרים בלתי פורמליים בקרב חברי קהילות מורים הינם הגורם המרכזי שמחזק קהילות אלו.
המאמר השני סקר 40 מחקרים שעוסקים בקהילות מורים ואפיין שלושה סוגי קהילות המוקמות על ידי גורמים שונים מתוך צרכים שונים: קהילות פורמליות, קהילות סביב נושא וקהילות מעצבות.

קראו עוד >>

איך מעריכים את הערכת המורים?

מורים ומורות הם גורם מכריע בתהליך החינוכי ובאיכותו. לצד זאת, אחת מהסוגיות החשובות אך השנויות במחלוקת במערכות חינוך הינה הערכת מורים. הערכת מורים מהווה אתגר מורכב מכיוון שמדידה מתקשה לעיתים קרובות לתפוס את כלל המורכבות של התהליכים החינוכיים שנעשים בכיתה, את המשמעות של המגוון בתלמידים ושל מטרות הלמידה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בשאלה כיצד ניתן לטייב את תהליכי הערכת המורים כך שלא יפספסו את מורכבות התהליכים בכיתה.
המאמר הראשון בחן תפיסות מורים בנוגע לגישת מטרות הלמידה (SLO) שמבקשת להעריך מורים על פי יעדים מדידים שהציבו עבור התלמידים לטווח ארוך, ומצא כי מרבית המורים דיווחו שלא הייתה להתנסות בגישה זו השפעה חיובית, וכי הם העדיפו הערכה בשיטת התצפיות.
המאמר השני בחן גישה חדשה לשיפור התצפיות בכיתה והמהימנות שלהן, ומצא כי שימוש בפרוטוקול תצפית מסודר אכן שיפר את מהימנות השיטה ואת המתאם בין המדרגים השונים.

קראו עוד >>

מהן השפעותיהם של הקפיטליזם והכלכלה העולמית על החינוך ברחבי העולם?

העשורים האחרונים מאופיינים כעידן הנאו-ליברלי, המאופיין בחיזוק השוק החופשי ובצמצום תפקידיה המסורתיים של הממשלה. השפעותיו של עידן זה נרחבות ומתבטאות ברמה הגלויה והסמויה גם בתפיסות, גישות ופרקטיקות חינוכיות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מבקשת לבחון את תחום החינוך דרך הפריזמה הניאו-ליברלית ולשאול מה ההשפעות שיש לעידן זה על החינוך?
המאמר הראשון מציג תיאור היסטורי של תהליכי צמצום תפקידיה הציבוריים של המדינה ועליית הניאו-ליברליזם והגיונות העולם העסקי-מסחרי.
המאמר השני מבקש לבחון את השפעות עליית הניאו-ליברליזם על התפתחות והתחזקות גישת "הלמידה הגמישה", ולשאול כיצד זו עשויה להיטיב דווקא עם בעלי האמצעים.

קראו עוד >>

אילו קשיים עומדים בפני מורות ומורים בחזרה להוראה לאחר תקופה של ריחוק חברתי?

מחסור מתמשך במורים הוא נחלתן של מדינות רבות. מגיפת הקורונה בכלל, והקשיים הייחודיים שהיא העמיסה על מורים ומורות בפרט, הביאו להחרפה של מחסור זה.
הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בשאלה מה הם הגורמים שהשפיעו על הרווחה והחוסן של מורים בתקופת הקורונה, ואילו כלים או אמצעים עשויים לתרום להתמודדות עם הקשיים שניצבו ועדיין ניצבים בפני מורים כיום.
המאמר הראשון בחן את השאלה כיצד השפיעה מגיפת הקורונה והעומס הייחודי שהיא יצרה על הרווחה הנפשית של מורים, והאם ניתן להצביע על מאפיינים דמוגרפיים משותפים למורים שנפגעו?
המאמר השני בחן את השאלה מה מאפשר למורים להמשיך לעסוק בהוראה חרף הקשיים – אלו שקיימים ממילא ואלו שהתווספו בתקופת הקורונה ומצא כי למורים בעלי הון (Capital) אנושי ופסיכולוגי גבוהים יש סיכוי גדול יותר להתמיד בהוראה.

קראו עוד >>

מדוע ההקשר בו צופים ילדים ונוער במסכים גורלי יותר מ"זמן מסך"?

המושג זמן מסך מתייחס לזמן שמבלים אנשים מול מסכים. זמן מסך רב נקשר פעמים רבות בשיח הציבורי והאקדמי עם תופעות שליליות מגוונות: בריאותיות, רגשיות ותפקודיות. הקורונה וההגבלות שבאו בעקבותיה העלו את זמן השימוש במסכים, ובכך הציפו גם את החששות מהשפעות המסכים על ילדים ונוער. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך מציגה היום שני מחקרים שמציעים ראייה מורכבת יותר של תופעת השימוש במסכים והשפעותיה.
המאמר הראשון שנערך בהזמנת לשכת המדען הראשי בחן את ההשפעות הרגשיות, החברתיות והלימודיות של שימוש מוגבר במסכים, ומצא שאופן השימוש במסכים חשוב יותר לניבוי השפעות שליליות מאשר זמן השימוש.
המאמר השני הינו סקירת ספרות שבחנה תוכניות לצמצום שימוש בזמן מסך בקרב תלמידים ומצאה שההקשר והתוכן שבו צפו במסכים משפיעים על תופעות שליליות יותר מזמן הצפייה עצמו.

קראו עוד >>

מהו אקלים בית ספרי חיובי ומהו אקלים שלילי?

תופעת האלימות בבתי הספר הינה סוגיה מורכבת המושפעת מגורמים רבים. על מנת להבין את השפעות הסביבה הבית ספרית על אלימות, ולנסות לטפל בתופעה, כדאי לבחון אילו מרכיבים באקלים בית הספר עלולים להגביר אלימות בקרב התלמידים ואילו מרכיבים עשויים למתנה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שעוסקים באקלים בית ספרי ובהשפעה שלו על תופעת האלימות.
המאמר הראשון בחן האם מיקומם היחסי של תלמידים מבחינת הישגים לימודיים משפיע על הסיכוי שינקטו באלימות, ומצא שככל שהמיקום נמוך יותר הסיכוי לאלימות גובר, אך בתי ספר שמעודדים שיתוף פעולה ולא תחרותיות עשויים למתן משתנה זה.
המאמר השני סקר 13 מחקרים ארוכי טווח שבחנו את השפעת אקלים בית הספר על תופעת האלימות, וחיזק את הקביעה כי אקלים בית הספר משפיע על בעיות ההתנהגות של תלמידיו ללא תלות במשתנים אחרים.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר