למשבר האקלים, בהווה ובעתיד, יש השפעה החורגת מתנאי המחיה הפיזיים על פני כדור הארץ. לידיעה אודות המשבר ולחרדה המתלווה לחשיפה לתוצאות הרות האסון האפשריות של המשבר, יש גם מחיר פסיכולוגי. מחיר זה מודגש בקרב ילדים ונוער.
הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך מציגה שני מאמרים העוסקים בהיבט הפסיכולוגי והחברתי של משבר האקלים ואסונות טבע. המאמר הראשון, סוקר את הידוע עד כה במחקר על חוויתם של ילדים ונוער בעקבות חשיפה למשבר האקלים. נראה שלפעולה אקטיבית בנושא יש תרומה חיובית לשלומותם של ילדים ונוער. המאמר השני, בוחן כיצד מושפעות קהילות שעברו אסון טבע, מה הן ההשפעות על בני נוער בקהילות אלה, וכיצד ניתן לסייע לקהילות במצבים שכאלו.
בין יתר מופעיו של משבר האקלים, הולכת ועולה התכיפות של אירועי מזג אוויר קיצוני. הקונצנזוס בקרב מדעני אקלים הוא כי אירועים מסוג זה יהפכו לתכופים יותר ככל שתמשך מגמת ההתחממות הגלובאלית. מחקרים קודמים קבעו כי, מעבר להשפעה המיידית שיש לאסונות טבע על חייהם ורווחתם של בני אדם, קיימת השפעה פסיכולוגית שלילית לחשיפה אליהם. השפעה זו מודגשת בכל הנוגע לרווחתם של ילדים. במאמר שהתפרסם בשנת 2018 בכתב עת המוקדש לרפואת הנפש, הוצגה סקירה של הספרות המחקרית אודות השפעה זו ואודות הדרכים להתמודד עימה.
על פי הסקירה, ילדים שנחשפים לאירועי מזג אוויר קיצוני נמצאים בסיכון לשלל השפעות פסיכולוגיות שליליות. ראשית – הם בסיכון של בין 15%-30% לפתח פוסט טראומה (PTSD). הם גם בסיכון לפיתוח שלל התמודדויות נפשיות אחרות – חרדה, פוביה, הפרעות שינה, בעיות בהתקשרות, דיכאון ושימוש בחומרים ממכרים. גם ילדים שלא ילקו בתופעה חמורה, עשויים לסבול מהתפתחות לקויה שמובילה למחלות כרוניות כגון אסטמה. ילדים אלו פגיעים יותר לזיהומים ומחלות ויראליות. הורים שנחשפו לאסונות עשוים לפתח גם הם קשיים נפשיים – ואלו בתורם ישפיעו לרעה על בריאותם הנפשית של ילדים. זאת משום שאחד מהמנבאים הטובים ביותר לבריאות נפשית של ילד הוא בריאותם הנפשית של הוריו.
הכותבים מציינים כי ילדים כיום חשופים לידיעות חדשותיות ולמידע אודות משבר האקלים המתקרב. חשיפה זו חשובה משום שהם יהיו אלו שייתגייסו להתמודד עם משבר האקלים בהמשך, אולם היא גם מגבירה את החרדה והלחץ הנפשי שלהם. סקרים וראיונות שנערכו בעשור האחרון מצביעים על כך שגם ילדים במדינות מפותחות, שלא נחשפו לאירועי אקלים קיצוני, מדווחים על חששות וחרדות מהעתיד שיביא עימו משבר האקלים.
הכותבים מציינים מספר דרכים שבהן ילדים מתמודדים עם החששות והחרדות הקשורים למשבר האקלים. חלק מדרכי ההתמודדות קשורות בהימנעות ממידע, הדחקה וכיו"ב. עם זאת, נמצאו עדויות הקושרות בין פעולה אקטיבית של ילדים ונוער ביחס לנושא האקלים, תוך מציאת משמעות בעשייה ובפעולה, ובין שלומותם הנפשית (Well-being) של הילדים.
לפגיעה הפיזית, הנראית לעין, של אסונות טבע בקהילות הנחשפות אליהם, יש להוסיף גם את הנזקים הפסיכולוגיים והחברתיים. החוקרים מורגנשטיין ואורסנו סקרו את הידוע מהספרות המחקרית על הסכנות בעקבות אסונות אקלימיים, ועל ההתמודדות של קהילות עימם.
ניתן לחלק את ההשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות של אסונות טבע לשלושה חלקים: 1) פגיעה תפקודית, כגון קשיי שינה, עצבנות, התבודדות והמנעות מחברה ותחושת חוסר בטיחות. 2) התנהגויות סיכון: עישון, צריכת אלכוהול מוגזמת וכיו"ב, ו-3) פגיעות נפשיות: פוסט טראומה, דיכאון, חרדה ועוד.
פגיעות אלו עלולות להופיע באופן חמור יותר אצל ילדים ובני נוער. ילדים ובני נוער חשופים גם לרגרסיה לגיל או רמת בגרות קודמת, פגיעה בהישגים האקדמיים, תוקפנות והאשמה עצמית. לעיתים, מציינים החוקרים, תגובות מופנמות של ילדים ובני נוער לא זוכות לתשומת לב, ואילו תגובות מוחצנות ואגרסיביות מביאות לצעדי ענישה שרק מחמירים את המצב. נקודה נוספת הנוגעת לילדים ובני נוער, היא תפקידה של המדיה החברתית. החוקרים מציעים להתייחס לנעשה במרחב הוירטואלי שבו נמצאים ילדים ובני נוער, כדי לסייע להם גם שם בהתמודדויות בעקבות אסונות.
מורגנשטיין ואורסנו מתארים ארבעה שלבים בהתמודדות של קהילות עם אסונות: 1) שלב הגבורה: בשלב זה מתגייסים כולם להתמודדות עם האסון. 2) שלב "ירח הדבש": בשלב זה הלכידות החברתית רבה וההשלכות המיידיות של האסון כבר חלפו. 3) שלב ההתפכחות: בשלב זה מבינים אנשי הקהילה שההשלכות ארוכות טווח של האסון יוותרו איתם לאורך זמן, ובמקביל מתפוגגת תחושת ההירתמות עם החזרה לשגרה. ו-4) שלב הבניה מחדש: בשלב זה נבנית מחדש השגרה שלאחר האסון והחיים חוזרים אט אט למסלולם הטבעי.
מורגנשטיין ואורסנו מדגישים כי ישנן התערבויות שונות העשויות לסייע לקהילות להתמודד עם אסונות. מודגש, שיש לסייע לקהילות בצורה מותאמת, בכל אחד משלבי ההתמודדות עם האסון. הנטייה הרווחת היא להעניק סיוע משמעותי בשלב ההתמודדות הראשוני אבל לא להמשיך בשלב ההתפכחות והבנייה מחדש. נטייה זו פוגעת בסיכוי לחזור לשגרה בצורה בריאה.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
