היציאה לחופשת הקיץ נקשרת אצל רבים עם זמן להתחדשות, גדילה והטענות בכוחות מחודשים לקראת השנה הבאה. אולם חשוב לשים לב לכך שהחופש הגדול נחווה ומשפיע באופן שונה על תלמידים שונים. עם סיום שנת הלימודים הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מוקדשת לבחינת ההשפעה של היעדרות ממושכת ממסגרת חינוכית* על רווחתם ובריאותם הנפשית של תלמידים מרקעים שונים. הסקירה מציגה שני מחקרים מבריטניה (בלבד, ולא ממדינות נוספות) שהוקדשו לנושא: המאמר הראשון בחן את החוויות של תלמידים המגיעים מרקע חברתי-כלכלי גבוה ומרקע חברתי-כלכלי נמוך, במהלך חופשת הקיץ. בנוסף נבחן הקשר בין חוויות אלו לבין רווחתם הכוללת (השלומות) של תלמידים בתחילת שנת הלימודים. המאמר השני בחן את הקשר בין חופשת הקיץ לבריאות נפשית ויכולות שפתיות לאורך שנתיים. ממצאי המחקר מציירים תמונה מורכבת שבה פערים בבריאות הנפשית אכן מתפתחים במהלך חופשת הקיץ, אולם לא בכל גיל. המחקר לא מצא עדויות לכך שחופשת הקיץ תורמת להתפתחותם של פערים ביכולות המילוליות של תלמידים על רקע חברתי-כלכלי.
מחקרים אלו מחזקים את ההבנה כי בכל מקרה של היעדרות ממושכת מבית הספר ראוי לקבל את התלמידים בתשומת לב אישית, ולתת מקום להיכרות והקשבה אודות החוויות שעברו עליהם בחופשה (ובמיוחד אם מדובר במפגש עם מורה חדש עבור התלמידים).
*המחקרים נערכו לפני פרוץ מגפת הקורונה והסגרים שכפו גם הם היעדרות ממושכת מבית הספר.
בשנים האחרונות הולכות ומצטברות עדויות לכך שתלמידים רבים, במיוחד כאלו המגיעים מרקע חברתי-כלכלי נמוך, חווים פגיעה רגשית וחברתית במהלך חופשת הקיץ. במחקר זה מבקשים החוקרים לספק תמונת מצב אמינה על חוויותיהם של תלמידים בוויילס (Wales), שבבריטניה, במהלך תקופת הקיץ, ועל ההשפעה של חוויות אלו על בריאותם הנפשית בעת חזרתם לבית הספר.
החוקרים הסתמכו על נתוני סקר רחב היקף שנערך בוויילס במחצית השנייה של שנת 2017, על ידי הרשות למחקר בריאות בבתי ספר (The School Health Research Network – SHRN). החוקרים השתמשו בתשובותיהם של יותר מ-100 אלף תלמידות ותלמידים בגילים 16-11, שהגיעו מ-193 בתי ספר שונים. הסקר כלל שאלות אודות חוויותיהם של התלמידים במהלך חופשת הקיץ, וכן שאלות אודות מצבם הנפשי, בדגש על תסמינים של דיכאון וחרדה. נוסף לכך, כלל הסקר שאלון אודות הרקע החברתי-כלכלי והשיוך האתני של התלמידים.
מניתוח התשובות שנאספו לסקר עולה כי שיעור לא מבוטל של התלמידים דיווח על חוויות שליליות במהלך חופשת הקיץ: 30.4% מהמשיבים דיווחו שסבלו מבדידות בעת חופשת הקיץ. כמו כן, 26% מהתלמידים דיווחו שהם כמעט לא מבלים זמן בפעילות גופנית, 16.1% דיווחו שכמעט לא בילו זמן עם חברים במהלך החופשה. ו-12.9% מהתלמידים דיווחו שהם הלכו לישון רעבים. נוסף לכך, נמצא כי תלמידים המגיעים מרקע חברתי-כלכלי נמוך היו בעלי סיכוי גדול משמעותית לחוות חוויות שליליות אלו. עוד נמצא, כי ילדים שדיווחו שהם סובלים מאי-ביטחון תזונתי, נטו לדווח שהם סובלים מבדידות; וכי תלמידים שדיווחו שאינם עושים פעילות גופנית נטו לדווח כי הם אינם מבלים עם חברים.
בשלב הבא בחנו החוקרים את הקשר בין חוויות הקיץ, הרקע החברתי-כלכלי של התלמידים ובריאותם הנפשית של התלמידים בזמן שובם מחופשת הקיץ. נמצא מתאם ברור בין רקע חברתי-כלכלי ובין בריאות נפשית בפתיחת שנת הלימודים. חווית הבדידות נמצאה במתאם החזק ביותר לדיווחי בריאות נפשית לקויה. כמו כן, נמצא כי דיווח על רעב בסוף היום ובדידות היו מתואמים עם תסמיני חרדה ודיכאון בפתיחת שנת הלימודים.
נמצא כי הקשר בין הבריאות הנפשית של תלמדים ובין הרקע החברתי-כלכלי ממנו הם מגיעים תווך ברובו (65%) על ידי חוויות התלמידים בחופשת הקיץ. כלומר, תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך, שלא סבלו מחוויות שליליות במהלך חופשת הקיץ, לא נטו לחוות תסמיני דיכאון וחרדה יותר מעמיתיהם המגיעים מרקע חברתי-כלכלי גבוה יותר. עם זאת, הסיכוי של תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך להימנע מחוויות שליליות אלו במהלך הקיץ היה כאמור נמוך יותר מזה של תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה יותר.
למרות העדויות הסותרות לגבי עוצמת ההשפעה של חופשת הקיץ על שלומות תלמידים ועל הישגים לימודיים, ולגבי המשתנים המתווכים קשרים אלו, קיימת הסכמה רחבה לגבי עצם קיומם.
על מנת לבחון השפעה זו, משתמשים החוקרים בנתונים ממחקר אורך שנערך בבריטניה, בין ספטמבר 2000 לינואר 2002. מחקר זה עקב אחר מדגם מייצג של ילדות וילדים מכל רחבי בריטניה, בגילי 7, 11 ו-14 בזמן תחילת הסקר. הסקר הורכב משאלות שבחנו את יכולתם השפתית של המשתתפים, ואת יכולת הקריאה שלהם, בנוסף לשאלות שעסקו בבריאותם הנפשית, ובקשיים התנהגותיים ורגשיים של המשיבות והמשיבים. כמו כן, נאספו בסקר נתונים על גורמי רקע כגון מצב חברתי-כלכלי, השכלת אם ומוצא. מחברי המאמר בחנו את תשובות המשיבים בשתי נקודות זמן: כחודשיים לפני תחילת חופשת הקיץ וכחודשיים לאחריה.
התמונה שהצטיירה מעיון בנתוני המחקר הצביעה על הבדלים ביכולת שפתית ובבריאות נפשית על בסיס רקע חברתי-כלכלי. עם זאת, ניכר כי התפתחותם של פערים אלו מורכבת ומשתנה בין קבוצת גיל אחת לשניה. כך למשל, נראה כי הפערים במצבם הנפשי של המשיבים, הניתנים לייחוס לרקע חברתי-כלכלי, התרחבו במהלך חופשת הקיץ, בגילי 7 ו-14. לעומת זאת, לא נמצאה תוצאה כזו בקרב המשיבות והמשיבים בגיל 11.
יתר על כן, נמצא כי הישגיהם של בני ה-7 וה-11, בכל הנוגע ליכולת שפתית, ירדו במהלך חופשת הקיץ, ללא תלות ברקע החברתי-כלכלי שלהם. עוד נמצא, כי ההישגים של בני ה-14 בתחום זה לא ירדו כלל בזמן חופשת הקיץ.
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר תואמים, בקווים כלליים, ממצאים של מחקרים דומים, שבחנו את ההשפעה של חופשת הקיץ על התלמידים. לטענתם, הממצאים גם עולים בקנה אחד עם ממצאי מחקרים שבחנו את הפגיעה בהישגים לימודיים. חשוב לתת את הדעת על כך שהמחקר לא עקב אחר כל אחד מהתלמידים בנפרד אלא אחר הממוצע הקבוצתי של התלמידים. בהתחשב בכך, יש לראות בממצאי המחקר כאלו המציעים מתאם בלבד ולא כאלו המצביעים על קשר סיבתי כלשהו בין חופשת הקיץ לבין הירידה בהישגים ביכולת המילולית, או בבריאות הנפשית של התלמידים.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
