נושא 1: פיתוח מיומנויות ויכולות

מהם היתרונות והגבלות של שימוש בגישת הטיוב במערכות חינוך?

ענף מחקרי אשר התפתח בשנים האחרונות ונקרא מדעי הטיוב (Improvement Science) מבקש לאתר כלים שיכולים לסייע לארגונים ומוסדות בטיוב עבודתם. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבוחנים האם וכיצד ניתן ליישם ענף מחקרי זה לטיוב מערכות חינוך.
המחקר הראשון אפיין וניתח שבע אסטרטגיות לטיוב מערכות חינוך שיושמו ברחבי ארצות הברית, ומציג את המאפיינים המרכזיים של כל אחת מהן, הדמיון והשוני ביניהן.
המחקר השני עסק בגישה לטיוב מערכות הנקראת גישת השיפור המתמיד (CI – Continuous Improvement), ובחן האם היא עשויה לתרום גם ביישום של מטרות ערכיות כגון קידום הוגנות במערכת.

קראו עוד >>

האם כדאי לתרגל מדיטציה בבית הספר והאם ניתן לעשות זאת?

בשנים האחרונות הולכת ומתבססת התפיסה כי מדיטציה עשויה להוביל להשפעות חיוביות בהיבטים מגוונים של החיים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבוחנים האם וכיצד עשויה מדיטציה לתרום לרווחתם הנפשית, למידתם וחוויתם של תלמידים בבית הספר?
המאמר הראשון בחן כיצד משפיע יישום של שיטת המיינדפולנס בבתי ספר יסודיים על תלמידים. נמצא כי מורים זיהו ירידה בבעיות התנהגות וקשיי ריכוז בקרב התלמידים שתרגלו מיינדפולנס.
המאמר השני בדק כיצד השפיעו תרגולי מדיטציה שבועיים על תלמידים בחטיבת הביניים. נמצא כי התרגול השפיע לטובה על יכולת הרפלקציה של תלמידים, על יכולת הריכוז שלהם בשיעורים ועל שביעות הרצון הכללית שלהם.

קראו עוד >>

כיצד לתווך לתלמידים אירועים אקטואליים ולעודדם להתעניין בחדשות?

אקטואליה וחדשות מקומיות ועולמיות משפיעות על חיי התלמידים ותחושותיהם. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום במקומה של אקטואליה בכיתה, במאפייני השיח עליה ובמורכבויות לצד היתרונות שהעיסוק בה מזמן.
המאמר הראשון בחן פרויקט ברוד איילנד בו חוקרי תקשורת פיתחו מודל לשילוב אקטואליה בכיתה. המודל שהציעו מורכב מארבעה היבטים שצריכים להתקיים בלמידה בכיתה: רוח של חקר, מוכנות לאי-ודאות, הבנייה מחושבת של השיעורים ובירור ערכי. נמצא ששילוב אקטואליה בבית הספר תרם לתלמידים בפיתוח מיומנויות חקר ולמידה וביצירת חיבור לנעשה בחברה. המאמר השני בחן פרויקט שהתקיים במשך עשור בבריטניה בשילוב עם ה-BBC, במסגרתו מורים ותלמידים הקימו אתרי חדשות בית ספריים. נמצא שפרויקט זה פיתח את מיומנויות התלמידים, וגם את העניין והמעורבות שלהם באקטואליה.

קראו עוד >>

אילו שינויים במערכות חינוך נדרשים לצורך התאמתם למאה ה-21?

החשיבות של פיתוח וקידום מיומנויות בקרב תלמידים ידועה ומוסכמת על פי רוב. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בשאלה מה הם התנאים והכלים המאפשרים קידום והקניית מיומנויות רלוונטיות לתלמידים בימינו.
המאמר הראשון בחן את השפעתם של מאפיינים תרבותיים על טיפוח מיומנויות, ומצא כי המאפיינים הייחודיים של מורים בישראל מאפשרים חדשנות בהוראה וטיפוח מיומנויות בקרב התלמידים.
המאמר השני דן בפדגוגיה הדיאלוגית וטען כי זו מקדמת מיומנויות הנחשבות למיומנויות המאה ה-21 כבר עשורים רבים, והינה המתאימה ביותר להקנייתן גם בימינו.

קראו עוד >>

כיצד ניתן להתמודד עם בריונות רשת?

בריונות ברשת מהווה תופעה רחבת היקף. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בשאלה כיצד יכולים מוסדות חינוך לפעול על מנת להתמודד בצורה אפקטיבית עם תופעת הבריונות ברשת?
המחקר הראשון שנערך בישראל בחן תכנית התערבות להפחתת בריונות בוואטסאפ, ומצא כי היא הביאה לירידה משמעותית בבריונות בוואטסאפ, ולשיפור באקלים הכיתתי.
המאמר השני ערך סקירה שיטתית של מחקרים שבחנו תכנית התערבות למניעת בריונות ברשת באירופה, באוסטרליה ובארצות הברית, ומצא כי תוכניות התערבות חינוכיות אכן יעילות במניעת בריונות ברשת ובממוצע מובילות להפחתה של 9%-15% במעשי בריונות ברשת.

קראו עוד >>

באילו דרכים ניתן לקדם התפתחות זהותית וערכית של תלמידים?

בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת ההסכמה כי תפקידו של בית הספר אינו מסתכם בהקניה של ידע. תפיסות עדכניות יותר מבקשות להכיר בתפקידו של בית הספר בהקניית מיומנויות, ערכים וכלים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בדרכים שונות של קידום סביבה מיטיבה להתפתחות זהותית וערכית עבור התלמידים.
המאמר הראשון בחן גישות שונות של פסיכולוגיה חיובית ככלי מיטיב להתפתחות התנהגותית חיובית, ומצא כי ישנם יתרונות ליישום של פסיכולוגיה חיובית מכוונת הקשר, משום שזו מאפשרת הכרה בהשפעות הסביבה על התנהגויות ורגשות, ומייצרת מקום בטוח לבירור ופיתוח ערכים.
המאמר השני בחן כיצד טיפוח של חוזקות אופי (character strengths) בבית הספר עשוי להיטיב ולקדם את התלמידים, ומצא שטיפוח חוזקות אלה באופן משולב בקרב תלמידים, מורים ומנהלים מעצים ומשפיע על הסביבה הבית ספרית כולה.

קראו עוד >>

האם נמצא קשר בין הטקסטים אותם קוראים לבין שיפור האוריינות?

התפתחות של מיומנויות קריאה והבנת הנקרא מהווה בסיס חשוב בהמשך דרכם של תלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בתוכן ובאמצעי הקריאה ובוחנים כיצד אלו משפיעים על פיתוח ושיפור יכולות קריאה והבנת הנקרא.
המאמר הראשון בחן האם קיים הבדל בין קריאה בספר מודפס או דיגיטלי, ומצא כי לרוב ספרים מודפסים תורמים יותר לפיתוח יכולות הבנת הנקרא והרחבת אוצר המילים.
המאמר השני בחן האם לקריאה בשעות הפנאי בפלטפורמות שונות יש השפעה על יכולות הקריאה, ומצא כי ישנה קורלציה חיובית גבוהה בין קריאת ספרים בשעות הפנאי לשיפור ביכולות קריאה.

קראו עוד >>

כיצד להטמיע באופן יעיל את גישת ה-SEL במערכות חינוך?

למידה חברתית רגשית (SEL) הפכה בשנים האחרונות לאחת ממגמות החינוך הבולטות ביותר. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום באופן בו הוטמע SEL במערכות חינוך, והשפעתו עליהן.
המאמר הראשון בחן תפיסות של מנהלים בארצות הברית לגבי חשיבות ההטמעה של SEL ואת האתגרים שהם זיהו בהטמעה של SEL, ומצא הסכמה גורפת על חשיבותו, לצד מחסור בהכשרה של צוותי ההוראה ומחסור בעדויות מחקריות אודות ההצלחה של SEL בבתי ספר המקשה על יישום מיטבי ועל התמודדות עם התנגדויות ליישום.
המאמר השני בחן את מגמת ההטמעה של SEL בבתי ספר בשילוב עם התחזקות המגמה לקידום מדיניות מבוססת נתונים בעולם וכיצד הן מושפעות זו מזו, ומצא כי שילוב זה מייצר מאגרי נתונים חדשים על שלומות התלמידים, אשר מאפשרים קידום והטמעה מיטבית של SEL בבתי ספר לצד שימוש אפשרי עתידי בהקשרים של שלומות כח העבודה.

קראו עוד >>

האם ניתן לרכוש מיומנות בניהול כיתה באמצעות ניסיון בהוראה או במהלך הכשרה עיונית?

ניהול כיתה מהווה משימה מורכבת הכוללת את הצורך לשים לב להתרחשויות רבות המתקיימות בכיתה במקביל לפעולת ההוראה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום במיומנות ניהול הכיתה של מורים ובאופן בו הן נרכשות. המאמר הראשון בחן מה ההבדלים במיומנות ניהול כיתה בין מורים ותיקים למורים מתחילים. ומצא כי זוהי מיומנות נרכשת המתפתחת ומתחדדת עם השנים.
המאמר השני בחן האם ישנו מתאם בין ידע פדגוגי רב בתחומים מגוונים, לבין התפתחות מיומנות ניהול כיתה, ומצא כי מתאם זה אינו מובהק, וניכר כי פיתוח מיומנות ניהול כיתה דורשת העמקה ולמידה של תחום ידע פדגוגי ספציפי זה.

קראו עוד >>

האם יש טעם בבחינה על חומר שטרם נלמד?

בחינות מטרימות (pretesting) הינן בחינות שנערכות לפני למידת החומר, ועשויות להשפיע לטובה על תהליכי הלמידה שלו. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בשאלה איזו תרומה עשויה להיות לבחינת מטרימות (pretesting) ומה ערכן ביצירה של למידה אפקטיבית?
המאמר הראשון בדק את ההשפעות של בחינות מטרימות על למידה ומצא כי אלה תורמות לה, הופכות לכלי עזר בעת למידה ומשפרות הבנה וזיכרון.
המאמר השני בחן איזה סוג של טעויות בבחינה מטרימה תורמות ללמידה ומצא כי טעויות "קרובות" לתשובה הנכונה מייצרות קישורים סמנטיים שתורמים ללמידה והזיכרון, בעוד שטעויות "רחוקות" תורמות פחות לשיפור הלמידה.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר