שכבת גיל 1: גן-י"ב

זהו חלק ב' של סקירת דו"ח בנושא התמודדות בתי ספר בניו-יורק עם התקפת הטרור על מגדלי התאומים ב-11 לספטמבר 2001. חלק א' של הסקירה התמקד בשלבי ההכנה לקראת מצבי משבר וכיצד הכנה זו באה לידי ביטוי בזמן החירום עצמו בבתי הספר ביום הפיגוע. חלק ב' של סקירת המסמך, יבחן את מאמצי השיקום של מערכת החינוך בעיר וכיצד מאמצים אלו תמכו בהתמודדותם של תלמידים עם האסון. לפי המודל שמציעה קרול מוץ' (מהסקירה הראשונה בסדרה) חלק זה של הסקירה עוסק בשלב ההחלמה והחזרה לשגרה. כמו כן, בדומה להצעתה של מוץ', גם במקרה של אסון התאומים הסתמנה החשיבות של ביסוס שגרת לימודים עבור רווחת התלמידים וההורים. הקשר עם ההורים והעבודה של כלל המערכת להעניק להם תחושת בטחון כי ילדיהם חוזרים ללמוד בסביבה בטוחה ומלווה במעטפת להיבטים נפשיים. היא זאת שאיפשרה את תהליך השיקום.
תובנות משלב ההחלמה והחזרה לשגרה
• החזרה לבית הספר היא שלב חשוב בהקניית תחושת המשכיות וביטחון בקרב הקהילה.
• העברה מסודרת של מידע להורים היא חלק בלתי-נפרד מתהליך השיקום (בהקשר זה מומלץ לקרוא את עיבוד מחקרן של אדי-רקח ושיטאי מישראל).
• עבודה לפי נהלים חשובה, אולם לא פחות חשוב להפעיל שיקול דעת בהפעלת נהלים אלה. במיוחד במצבי שיקום מאסון.

את הסקירות השניה והשלישת בסדרת "מקומו של בית הספר בזמן חירום" נקדיש ללמידה מהאופן בו התמודדו בתי ספר בניו-יורק עם התקפת הטרור על מגדלי התאומים ב-11 לספטמבר 2001. נסקור דו"ח מחקר שנכתב שלוש שנים לאחר מתקפת הטרור המסתמך על ראיונות עם מנהיגים חינוכיים מרחבי העיר. סקירת הדו"ח תוצג בשני חלקים. החלק הראשון (שמופיע בסקירה היומית הנוכחית) יציג את ההשפעה של ההתקפה על מערכת החינוך בניו יורק, את ההכנה לקראת מצבי משבר וכיצד הכנה זו באה לידי ביטוי בזמן אמת בבתי הספר ביום הפיגוע. החלק השני של סקירת המסמך, שיוצג בסקירה היומית הבאה, יוקדש לבחינת מאמצי השיקום של מערכת החינוך בעיר וכיצד מאמצים אלו תמכו בהתמודדותם של תלמידים עם האסון. גם בסקירה זו ניתן לראות כיצד יישום המודל שמציעה קרול מוץ' (מהסקירה הראשונה בסדרה) תורם להבנת הפעילות בשלבי החירום השונים (מוכנות, תגובה והחלמה) וממחיש את החשיבות ביישום נקודות מבט שונות אודות מקומו של בית הספר במצב החירום.
המלצות מהמקרה של אסון התאומים. בשלב ההכנה לאסון מומלץ:
• להכין תוכנית עירונית מקיפה ורבת-ממדים לצד תוכנית ברמה הבית ספרית.
• להפגיש את כל הצוות החינוכי עם בעלי התפקידים לזמן חירום.
• לבעלי ידע טכני-מקצועי (דוגמת אב הבית, או מובילי התקשוב) חשיבות רבה בזמן החירום ויש להתייחס לכך בזמן התכנון.
• שלב התכנון צריך לכלול יצירת קשר עם עמותות וסוכנויות ממשל באופן מלא ורציף.

תהליך הכנסתם של המורים באופן הדרגתי למקצוע ההוראה מכוון לסייע להם לפתח את הידע, הכישורים ונטיות הלב הדרושים להוראה אפקטיבית. מבין הפרקטיקות השונות, בנוסף על חונכות ניתן לציין: קבלת משוב על דרכי ההוראה, תצפיות במורים ותיקים, השתתפות בסדנאות או בקורסים ייעודיים, הקלות בלוחות הזמנים של ההוראה והסתייעות בעוזר הוראה בכיתה.
אולם אף שתמיכות כאלו נפוצות מאד כיום במדינות רבות, המחקר אודות סוגי התמיכה הרצויים והמאפיינים ההופכים אותה לאפקטיבית יותר (או פחות) הוא מועט באופן יחסי. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג שני מאמרים שבחנו את יעילותם של מודלים שונים לתמיכה בכניסה להוראה. המאמר הראשון בוחן וסוקר את הספרות האקדמית בנושא מאז אמצע המאה שעברה, ומציג את מגוון התוצאות (החיוביות) לתוכניות תמיכה במורים חדשים.
המאמר השני מתבסס על נתוני אורך בנוגע למורים בארצות הברית כדי לבחון את ההשפעה של תוכניות תמיכה על הישארותם בתפקיד ועל מניעת נשירתם.

מסקנות והמלצות ליישום
• להתחיל ליישם תוכניות תמיכה למורים (במידה ולא קיימת עדיין בבית הספר): לתוכניות אלה השפעה חיובית על יכולת ההוראה ותפיסות העצמי המקצועי של מורים חדשים, באופן המצמצם נשירה מהתפקיד.
• להתמקד במורים בשנתם הראשונה: תמיכה בקבוצה זו אפקטיבית יותר מאשר תמיכה בהמשך ותק ההוראה.
• בנוסף לחונכות: להציע מגוון דרכים להקלה על כניסת מורים לתפקיד.