מה קורה כאשר מוציאים את התלמידים והמורה מהמרחב המוכר והמקובל של כיתה? "בתי ספר יער" וצורות נוספות של למידה בחוץ הופכים לנפוצים בעולם בשנים האחרונות. הרחבה על הטמעה ויישום של למידה מחוץ לכיתה ניתן לקרוא במסמך עקרונות ללמידה חוץ כיתתית של הלשכה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה שני מאמרים המנתחים תופעה זו. המאמר הראשון מציג את בית ספר יער מזווית ראייתם של מורים, המדגישים את החופש ששיטה זו מאפשרת להם. המאמר השני מתאר את היתרונות של למידה בחוץ עבור תלמידים ומורים, ולצד זאת המחסומים הקיימים בדרך לאימוץ נרחב של שיטה זו.
"בתי ספר יער" (Forest School) מאפשרים לתלמידים הזדמנויות חוזרות ונשנות ללמידה בחוץ. בתי ספר אלו מהווים אלטרנטיבה לבתי ספר במתכונתם המסורתית. בשנים האחרונות מודל זה נפוץ, ומרכיבים שונים שלו אומצו אל תוך בתי ספר היסודיים המסורתיים. כיצד הלמידה בחוץ שונה מלמידה בכיתה? אילו ממדים בלמידה בחוץ תומכים בלמידה בבית ספר יער? כיצד הלמידה בחוץ משנה את ההוראה ואת דינמיקת הלמידה בבית ספר יער? שאלות אל נבחנו במסגרת מחקר איכותני המתבסס על ראיונות עם 20 מחנכים בבתי ספר יער.
לדברי החוקרת, הלמידה בחוץ מוגדרת כ"מה שנמצא מעבר לקירות של הפנים" ונחשבת כמאפשרת חוויית למידה מעוררת, וזכירה, המגבירה את העניין והמוטיבציה ללמוד. מחקר קודם מצביע על כך שלמידה בחוץ יכולה לסייע למגוון רחב של מקצועות, מעבר למדעים וגיאוגרפיה המזוהים עמה. המרחק מהמבנה, הדינמיקה החברתית, הנורמות והציפיות של הכיתה, מאפשרים לתלמידים דרכים חדשות ללמוד ולחקור.
17 מ-20 המחנכים שרואיינו למחקר השתמשו במושג "חופש" באופן תכוף, לתיאור ההסרה של המגבלות המזוהות עם הלמידה בכיתה. החוץ תואר לא רק כשחרור פיזי ממגבלות הכיתה אלא כמרחב מטפורי המשחרר מצפיות התנהגותיות, לחץ זמן, דרישות תכנית הלימודים, הערכה ומדידה של התלמידים והמורים והלחץ של התלמידים והמורים להישגיות.
המרחב הפיזי בחוץ תואר כמאפשר לילדים "לנשום" ולבטא את עצמם בניגוד ל"סיר הלחץ" בכיתה. לתלמידים היה יותר מרחב והם חשו פחות עומס, על פי המרואיינים. המרחב בחוץ משתנה בלי הרף בשל שינוי העונות. לדברי המחנכים השהייה בחוץ "מעוררת" את התלמידים, מהנה יותר ומסייעת לתלמידים לזכור ולהפנים את החומר הנלמד.
על פי המחקר, במעבר החוצה נחצה "גבול תרבותי", אשר בו היחסים בין ילדים ומבוגרים הוגדרו מחדש. המטרות של המחנך בבית ספר יער שונות מהמטרות של המחנך בכיתה. גם אופן ארגון הלמידה השתנה. אופן הלמידה בו התלמידים מסתכלים בשעה שהמורה מארגן את הלמידה הומר בסגנון אינטראקטיבי יותר. גישה מוכוונת תלמיד (Learner oriented) תפסה את מקומה של הגישה מוכוונת המשימה (Task oriented). עבור המרואיינים היחס האישי, ההתרחשות החברתית וההתפתחות הרגשית משמעותיים יותר מאשר נושאי תכנית הלימודים הלאומית.
מרחב הלמידה בבית ספר יער נפרד מהדרישות של תכנית הלימודים וההערכה והמדידה של התלמידים והמחנכים, דבר המפחית את הלחץ מהתלמידים והצוות. בית ספר יער עומד בניגוד למגמה הרווחת של עומס בחומרי הלימוד, מבחנים ומרדף אחר תוצאות. לא קיימות הגדרות פורמליות לגבי השימוש בזמן בבית ספר יער. גמישות זו מאפשרת למחנכים לנצל הזדמנויות ללמידה כאשר אלו נקרות בפניהם ולפתח נושאים על פי תחומי עניין שהתלמידים מעלים.
המחקר הצביע על ההשפעה הרבה של הלמידה בחוץ הרחק מהכיתה ועל ערכה הרב ללמידה בבתי ספר יסודיים.
הנחת מוצא מקובלת בספרות היא כי ילדים שמחים ובריאים מגיעים להישגים לימודיים גבוהים יותר. תכנית לימודים מעניינת המותאמת לפוטנציאל של הילד יכולה להשפיע על הישגיו, העסקתו בהמשך, וכן על בריאותו וטובתו בתקופת הבגרות. למידה בחוץ היא גישה פדגוגית שנועדה להעשיר את תכנית הלימודים, להגביר את השתתפותם של התלמידים ולשפר את בריאותם והרגשתם. אולם, גישה זו לעיתים נתפסת כלא מתאימה להעברת תכני לימוד מעבר לגילאים הצעירים. המחקר מבקש לבדוק את השקפותיהם של מנהלים, מורים ותלמידים מכיתות בוגרות בבית ספר יסודי, על התנסותם בלמידה בחוץ על בסיס תכנית לימודים.
המחקר מצביע על כך שלמידה בחוץ כאמצעי להקניית תכני לימוד הולכת ותופסת תאוצה בשנים האחרונות. מחקרים רבים מעידים על היתרונות בלמידה בחוץ וקיימת תנועה הולכת וגדלה של בתי ספר ומערכות חינוך לכיוון של הרחבת אופני למידה אלו והשקעה בהם. מחקר שנערך בקרב 125 בתי ספר בבריטניה הראה השפעה חיובית של למידה בסביבה הטבעית על ההנאה של התלמידים משיעורים, החיבור לטבע, מיומנויות חברתיות, מעורבות בלמידה, בריאות, רווחה, התנהגות והישגים. עם זאת, במחקרים בתחום מורים ומנהלים מציינים שקיימים קשיים ביישום גישה זאת עקב לחץ מתכנית הלימודים הקיימת, עומס על המורים ומחסור בזמן. קשיים נוספים הם הביטחון העצמי והמסוגלות העצמית של המורים, בטיחות, עלות וגישה למשאבים. מורים גם העלו מחסומים של חוסר הכרה ותמיכה מצד עמיתים ובתי הספר.
המחקר הנוכחי, נערך ב-3 בתי ספר בבריטניה, בקרב 30 תלמידים בגילאי 11-9, 10 מורים ו-3 מנהלים. המחקר מציין מספר יתרונות לתלמידים ולבתי ספר בעקבות הלמידה בחוץ. תלמידים ומורים שמו לב לשיפור במעורבות בלמידה, בריכוז ובהתנהגות אצל התלמידים, כמו גם השפעות חיוביות על בריאותם ורווחתם ועלייה בשביעות רצון המורים מהעבודה.
מחסומים ליישום שעלו במחקר היו דרישות תכנית הלימודים כגון מבחנים ועבודות, בנוסף לדאגות בנושא בטיחות, מחסור במשאבים וביטחון של המורים ביכולתם ללמד באופן זה. המשתתפים תמכו בקיום למידה בחוץ גם עם תלמידים בוגרים בבית ספר יסודי. מחקר זה תומך בלמידה בחוץ כשיטה לסייע לתלמידים לממש את הפוטנציאל העיוני שלהם. דרך זו עשויה לשפר את החוויות וההישגים החינוכיים ובסופו של דבר לשפר את בריאותם בעתיד ואת מסלולי התעסוקה שלהם.
עם זאת, לדברי החוקרים, הטמעת למידה בחוץ במסגרת תוכנית הלימודים דורשת ממפקחי מערכת החינוך לתת ללמידה זו ערך גבוה יותר כגישה להשגת מטרות לימודיות. זאת, לצד הכרה גדולה יותר ביתרונות של שיטה זו עבור התלמידים, יתרונות שכיום אינם נאמדים ומוערכים בשיטות המקובלות. כדי לאפשר לבתי ספר להגביר את הלמידה בחוץ ככלי להעברת תכני לימוד מתכנית הלימודים, על הפיקוח לתמוך בבתי הספר ולתת להם הכוונה. הכרה בשיטות למידה 'לא מסורתיות' לתכני הלימוד ושינוי אופן ההערכה והמדידה של בתי ספר נדרשים מכל הגורמים הנוגעים לדבר.
לסיכום, המשתתפים במחקר הצביעו על יתרונות ללמידה בחוץ, הנעים בין התחומים האישיים, החברתיים, הפיזיים והלימודיים. בתי ספר במחקר זה דיווחו על מגוון יתרונות של למידה בחוץ הן עבור הילד והן עבור המורה ועל שיפור הבריאות, הרווחה, החינוך והמעורבות בבית הספר.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
