התפתחות רעיונית ותיאורטית שהתרחשה בשנות ה-90' הביאה לכך שכיום מקובל לראות בתרבותם של הלומדים כמשפיעה על תכני הלימוד ואופני הלימוד, וככזו המהווה חלק משמעותי בתהליכי חינוך. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה שני מאמרים שמתבוננים על גישה זו והתפתחויותיה. המאמר הראשון, הוא של אחת מפורצות הדרך הרעיוניות, פרופ' לדסון-בילינגס, אשר מתבוננת לאחור על העקרונות שהציבה לפדגוגיה רלוונטית תרבות ומוסיפה עליהם. המאמר השני, סוקר את התיאוריה של הפדגוגיה רלוונטית התרבות, ואת המחקרים שבחנו כיצד שימוש בגישה חינוכית זו עשוי לשפר את הישגי הלומדים.
פדגוגיה רלוונטית תרבות היא גישה פדגוגית שפותחה על ידי פרופ' גלוריה לדסון-בילינגס בשנות התשעים של המאה ה-20, מתוך מחקריה עם מורים שהצליחו במיוחד בעבודתם עם תלמידים ממוצא אפרו-אמריקאי. הגישה שפיתחה לדסון-בילינגס מבוססת על שלושה עקרונות: 1.התמקדות בהצלחה אקדמית (academic success) – בצמיחה האינטלקטואלית שיכולים התלמידים להפיק מהלימודים; 2. כשירות תרבותית (Cultural competence) – היכולת של המורים לעזור לתלמידיהם להכיר ולהעריך את תרבותם (של התלמידים); 3. מודעות סוציו-פוליטית (Sociopolitical consciousness) – היכולת לעזור לתלמידים לזהות, לנתח ולדון בבעיות אמיתיות מהעולם הפוליטי החברתי שסביבם.
במאמר שלפנינו מנתחת לדסון-בילינגס את ההתפתחויות שחלו בגישה חינוכית זו מאז פיתוחה ועד פרסום המאמר (בשנת 2014). נקודה מרכזית אחת שבה התפתחה חשיבתה של לדסון-בילינגס היא שימת דגש רב יותר על המימד הביקורתי של המודעות הסוציו-פוליטית. נושאים כגון שיעורי הכליאה הגבוהים בארה"ב בקרב אזרחים ממוצא אפרו-אמריקאי, המעבר מבית-ספר לבית כלא (School to prison pipeline), חוקי אחזקת נשק וכדומה, דורשים לא רק מודעות אלא התבוננות ביקורתית.
נקודה חשובה אחרת שאותה רואה לדסון-בילינגס כהתפתחות חשובה של התיאוריה שלה היא המעבר לפדגוגיה מקיימת Sustaining)) תרבות (ולא רק רלוונטית תרבות). הכוונה כאן לפדגוגיה שמכירה במגוון הזהויות והתרבויות המרכיבות את תרבות הצעירים כיום. הצעירים של היום, כך על פי לדסון-בילינגס, אינם נותרים בעלי תרבות אחת מונליטית ובלתי משתנה. התרבות שלהם שואבת מצורות אמנות, תקשורת, ויצירה שהם פוגשים במרשתת, ושמגיעים ממקורות מרובים ברחבי העולם. הפדגוגיה צריכה, אם כן, לקחת בחשבון את המקורות התרבותיים האלו מצד אחד, ומצד שני לעזור לצעירים להכיר את התרבות המקומית שלהם. זאת לא כמחסום בפני התרבות העולמית, אלא כדרך לעזור להם להוסיף את קולם אליה.
המשותף לשתי הנקודות הללו הוא ההכרה בכך שתרבות אינה מושג יציב וחד-גוני. התרבות משתנה כל הזמן, והפדגוגיה חייבת להשתנות איתה. הדגש על הכשירות התרבותית והמודעות הסוציו פוליטית נותר, כמובן, משמעותי, אולם המורים חייבים לתת דעתם על ההתפתחויות של תרבות הצעירים ושל ההקשר הסוציו פוליטי על מנת שהפדגוגיה שלהם תישאר רלוונטית ומקיימת תרבות באמת.
ארונסון ולאוטר סקרו את הספרות אודות גישת ה"פדגוגיה רלוונטית תרבות". על פיהם, הגישה פותחה במהלך שנות ה-90' של המאה הקודמת. שתי ההוגות המרכזיות שפיתחו את הגישה הן גלוריה לדסון-בילינגס וג'נבה גאי. גאי התמקדה בדרישה שדרכי ההוראה בהן מלמדים המורים ותכני ההוראה יהיו רלוונטיים לתרבות, לדסון-בילינגס התמקדה במאפייני מורים, תפיסותיהם ועמדותיהם.
בימינו, טוענים ארונסון ולאוטר, השקפותיהן של של לדסון-בילינגס וגאי השתלבו יחד. על בסיס משולב זה ניתן לתאר את עקרונות הגישה כך: 1) שימוש במשאבים התרבותיים של התלמידים, וחיבור ביניהם לבין כישורים ומושגים אקדמיים; 2) שיתוף התלמידים בהסתכלות ביקורתית על החיים שלהם ועל החברה בה הם חיים, הפוליטיקה שלה, והאפליה, המודעת והלא מודעת, שקיימת בה; 3) פיתוח ידע של התלמידים אודות התרבות שלהם וגאווה שלהם בתרבות זו; ו-4) פיתוח מחשבה ביקורתית אצל התלמידים, כולל ההרגל להתבונן על הכוחות המעצבים את התודעה בחברה המודרנית.
ארונסון ולאוטר איתרו כ-40 מחקרים איכותניים וכמותניים אשר בחנו היבטים שונים של פדגוגיה רלוונטית תרבות. על בסיסם הם מציגים את הממצאים הבאים:
ישנו מחסור במחקרים כמותניים שמאפשרים מסקנות מוחלטות, טוענים הכותבים. עם זאת, מהמחקר הקיים מסתמן שפדגוגיה רלוונטית תרבות עשויה לשפר הישגים לימודיים.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
