הקניית מיומנויות למידה היא מרכיב חשוב בתהליך החינוכי והלימודי עבור כל תלמיד ותלמידה. על מנת שתלמידים עם לקויות למידה ו/או הפרעת קשב ופעלתנות יתר יוכלו לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם, באופן שוויוני לחבריהם, הם זקוקים לתמיכה מצד מוריהם וסביבת הלימודים שלהם.
הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת באסטרטגיות התערבות חינוכיות לתמיכה בתהליכי הלמידה של תלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר. המאמר הראשון סקר את הספרות המחקרית הקיימת אודות התאמות במבחנים לתלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר, ועד כמה הן מועילות לתלמידים. המאמר השני ערך השוואה בין אסטרטגיית ההתאמות בלמידה ובהיבחנות, עם אסטרטגיה חלופית של הקניית מיומנויות למידה, ומוצא יתרון יחסי משמעותי לאסטרטגיה השנייה.
הפרעת קשב ופעלתנות יתר נפוצה בקרב תלמידים (כ- 5-10% מכלל הילדים). אחת הדרכים להתמודד עמה היא להעניק לתלמידים הסובלים ממנה התאמות שונות, בין אם במהלך הלמידה, ובין אם במבחנים. במאמר שלפנינו מציגים הכותבים סקירה של הספרות האקדמית והמחקרית בנוגע להתאמות במבחנים לתלמידים הסובלים מהפרעת קשב ופעלתנות יתר. בסקירה נכללו 68 מאמרים אקדמיים. ממצאי הסקירה:
• תכיפות ההתאמות: נמצא כי התאמות הן הדרך השכיחה ביותר לתמיכה בתלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר בעת קיום מבחן, בין אם במסגרת בית ספרית רגילה ובין אם במסגרות של חינוך מיוחד. מבין ההתאמות, השכיחה ביותר היא תוספת זמן במבחנים, והיא ניתנת לכ-80% מהתלמידים. התאמות אחרות הן שימוש במחשבון במבחני מתמטיקה, ישיבה קרוב למורה וביצוע מבחנים במקום שקט, נפרד מהכיתה. התאמה שנמצאת פחות בשימוש היא האפשרות שהשאלות במבחן יוקראו לתלמיד בנוסף להצגתן בכתב.
• המחקר אודות אפקטיביות של ההתאמות: באופן כללי, לא נמצאו מחקרים בעלי מערכי מחקר ניסויים חזקים למדידת האפקטיביות של ההתאמות. הסיבה לכך היא אולי כי מדידת האפקטיביות של ההתאמות לא קלה, כיוון שהתאמות במבחנים עשויות לשפר את הציונים ללא קשר להפרעת הקשב. האפקטיביות בהתמודדות עם הפרעת קשב נמדדת, אם כן, באם ההשפעה גבוהה יותר מההשפעה על תלמידים ללא הפרעת קשב.
• נמצא כי תוספת זמן במבחנים בדרך כלל אינה אפקטיבית בהתמודדות עם הפרעת קשב. גם ביצוע המבחן בקבוצות קטנות לא נמצאה כמועילה לתלמידים עם הפרעת קשב. הקראה של המבחן נמצאה כמועילה לתלמידים עם הפרעת קשב, במיוחד בגילאים הצעירים יותר. גם העדויות אודות שימוש במחשבון במבחני מתמטיקה אינן חיוביות, כאשר המחקר הניסויי היחיד (ניסוי קטן) לא מצא השפעה.
החוקרים מסכמים כי נכון לרגע זה לא נמצאו עדויות חזקות מספיק התומכות בהנחה שהתאמות בהיבחנות לתלמידים עם הפרעת קשב אכן עשויות לקדם אותם מבחינה לימודית ולאפשר להם להביע את הידע הנרכש בצורה טובה יותר.
ישנן שתי אסטרטגיות מרכזיות בעזרתן מחנכים ויועצים בית ספריים תומכים בתהליכי הלמידה של תלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר. האחת, היא אסטרטגיית ההתאמות בלמידה ובהיבחנות (Accommodations), והשנייה היא אסטרטגיית ההתערבויות הפסיכו-סוציאליות (Psychosocial Interventions). מחקרים מן העבר מראים שמחנכים לעתים אינם מבדילים בין שתי אסטרטגיות אלו, ועושים בהן שימוש חליפי ללא אבחנה. מחקר זה, שהתפרסם בשנת 2020 מבקש לבחון באמצעות ניסוי מעשי, איזו אסטרטגיה עשויה לסייע לתלמידים יותר. לטענת הכותבים, זהו ככל הנראה מחקר יחיד מסוגו.
המחקר ביקש לבחון את היעילות של האסטרטגיות ביחס לשלושה אתגרים עמם מתמודדים בני נוער עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר: 1) ניהול עצמי של חומרי הלמידה בסביבת הכיתה; 2) קליטה של ידע המועבר באופן מילולי; ו-3) ניהול הקשב (attention) במהלך הלימודים וביצוע מטלות הבית. מרכיב נוסף שקשור ביכולת להתמודד עם אתגרים אלו קשור במוכנות של התלמידים לשתף פעולה עם ההתערבויות המעוצבות עבורם על ידי צוות ההוראה.
ביחס לאתגרים אלו, אסטרטגיית ההתאמות מציעה 1) סיוע בהתארגנות – סיוע של המורה לתלמיד בארגון חומרים, מתן עותק נוסף של ספרי הלימוד לשימוש בבית, שמירת ציוד כמו עפרונות אצל המורה ועוד; 2) עותק כתוב של הנחיות המורה (בנוסף להוראות הניתנות על פה); ו-3) הארכת זמן בעת ביצוע מטלות שמיועדת להפחתת הלחץ על התלמיד. אסטרטגיית ההתערבויות מציעה 1) הכשרה בהתארגנות, כלומר לימוד התלמיד כיצד לארגן את הציוד וחומרי הלמידה; 2) הכשרה ברישום הנחיות המורה ו-3) הכשרה בניהול עצמי (Self-Management), כדרך לניהול עצמי של הקשב.
במחקר השתתפו 64 תלמידות ותלמידים מארצות הברית, בגילים 11 עד 15. התלמידים חולקו לקבוצות למידה קטנות שנפגשו לאחר שעות הלימודים עם מורים לחינוך מיוחד, שעברו הכשרה לצורך המחקר. קבוצות הלמידה נפגשו במשך 13 שבועות, פעמיים בשבוע, לשעתיים כל פעם, לאחר שעות הלימודים. מחצית מהתלמידים למדו בקבוצות למידה שהשתמשו רק באסטרטגיית ההתאמות, ומחצית השתתפו בקבוצות בהן השתמשו רק באסטרטגיית ההתערבויות. ההשפעות נמדדו במהלך המחקר וכן מספר שבועות לאחריו.
התוצאות הראו שיפור בניהול העצמי של חומרי הלמידה, ביכולת לרשום הנחיות ובניהול הקשב אצל התלמידים שנתמכו באמצעות התערבויות. הפער בין הקבוצות התחדד בתקופה שלאחר המחקר, אז הראו התלמידים שנתמכו באסטרטגיית ההתערבויות שיפור משמעותי לעומת קבוצת ההתאמות.
ממצא נוסף הוא שבקרב התלמידים שנתמכו באמצעות התערבויות נמצא פער בין אלו ששיתפו פעולה עם ההתערבויות ואלו שלא שיתפו פעולה. אלו ששיתפו פעולה הפיקו מההתערבויות יותר, והראו שיפור ניכר יותר בהישגיהם.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
