השלומות של מורות ומורים ובריאותם הנפשית, וכן תחושות המשמעות ומידת הסיפוק המופקות מעבודתם משפיעים באופן ישיר על העבודה עצמה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת בקשרים בין תחושותיהם של מורות ומורים לבין עבודתם. המאמר הראשון, המתאר מחקר שנערך בישראל, מצא קשרים בין תחושת משמעות של מורות ומורים בעבודתם, לבין התפקוד שלהם בכיתה, טיב הקשרים שלהם עם התלמידים, ואף החוסן שמפגינים בוגרים שלמדו אצל מורות ומורים אלו. המאמר השני, מתאר מחקר שנערך באוסטרליה, ומצא שתכניות התערבות להפגת מתחים של מורות ומורים הביאו, מלבד התוצאות החיוביות אצל המורות והמורים, לתוצאות חיוביות גם אצל תלמידיהם של אותם מורים.
תפקודם של מורות ומורים, הפעולות שהם נוקטים בכיתה, הן בסופו של דבר הגורם המשפיע ביותר על חוויותיהם של התלמידים, החינוך שלהם והלמידה שלהם. במחקר שלפנינו בחנו החוקרות את יחסי הגומלין בין תחושת המשמעות שחווים מורות ומורים בעבודתם, לתפקוד שלהם ולמערכת היחסים שלהם עם תלמידיהם. עוד נבחנו במחקר הקשרים העקיפים בין תחושת משמעות זו לבין רמות החוסן של הבוגרים.
המחקר המדובר התבצע בקרב 436 מורות ומורים ו-421 בוגרים (סך הכול 857 משתתפים) משלושים בתי ספר מקצועיים במגזר הערבי בישראל. מכל בית ספר נבחרו באקראי 15-10 מורות ומורים ומספר דומה של בוגרים. כל בתי הספר שנבחרו שירתו קהילות מרקע חברתי-כלכלי נמוך. המורות והמורים השיבו על שאלון בו נבחנו תחושת המשמעות שחוו בעבודתם, מערכות היחסים שלהן עם תלמידיהם, ותחושתם לגבי המקצועיות שהפגינו בעבודתם. התלמידים הבוגרים השיבו על שאלון שהתייחס למערכות היחסים שלהם עם אותם מורים ומורות. בנוסף, נבחן בשאלון החוסן שלהם, שהוגדר כיכולת שלהם להתאושש לאחר אירועים שליליים בחייהם.
במחקר נמצאו קשרים סטטיסטיים מובהקים, בעוצמה בינונית, בין תחושת המשמעות בעבודה שחוו מורות ומורים, לבין תפיסת התפקוד שלהם בעבודה. נוסף על כך, נמצאו קשרים סטטיסטיים חזקים בין תחושת המשמעות בעבודה, לבין מערכות היחסים של המורות והמורים עם תלמידיהם. נמצא גם שמערכות היחסים עם התלמידים מתווכות חלק גדול מהקשרים בין תחושת משמעות לתפיסת התפקוד. עם זאת, עדיין קיימים קשרים סטטיסטיים מובהקים ישירים בין תחושת המשמעות של המורות והמורים לתפיסת התפקוד שלהם.
בשלב הבא, נבחנו הקשרים בין תחושת המשמעות של המורות והמורים בעבודתם, תפקודם, והקשרים שלהם עם התלמידים מצד אחד, לבין רמות החוסן של בוגרי בתי הספר. נמצא כי כל שלושת המשתנים עומדים בקשרים סטטיסטיים עם רמות החוסן של הבוגרים. יתרה מכך, נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין תחושת המשמעות של המורות והמורים לבין רמות החוסן עליהן דיווחו הבוגרים.
החוקרות מציינות, כי לממצאי המחקר קיימות השלכות מעשיות עבור הצוותים החינוכיים, ועבור גורמים מתווי מדיניות: הממצאים מצביעים על הצורך לקחת בחשבון את תחושת המשמעות של מורות ומורים בעבודתם, כבר בתהליך הגיוס וההכשרה של פרחי הוראה. כמו כן, נמצאה חשיבות בשימור תחושת המשמעות הזו לאורך זמן, למרות העצימות הגבוהה של עבודת ההוראה והשחיקה הנובעת ממנה. בנוסף, ממצאי המחקר מספקים נתיב אפשרי נוסף להתערבויות חינוכיות: התמקדות בהענקת תחושת משמעות למורות ומורים וחיבורם לחשיבות של עבודתם.
עם זאת, החוקרות מדגישות שבחברה המודרנית הערכה למקצוע מסויים חייבת לבוא גם בצורה של הוקרה חיצונית, כגון תגמול כספי ומעמד חברתי גבוה. הניסיון להסתמך על תחושת משמעות בלבד, הן במקצוע ההוראה, הן במקצועות אחרים, נמצא כנדון לכישלון.
מורות ומורים חווים לעיתים קרובות רמות גבוהות של מתח ושחיקה, שמשפיעות לרעה גם על רמת הסיפוק שלהם מההוראה. רבים מהמורות והמורים החדשים פורשים ממקצוע ההוראה בשנים הראשונות לכניסתם לתפקיד. למרות שמחקרים רבים עסקו בהשפעה של מתח ושחיקה אלו, ובדרכים למתן אותם, רק מחקרים מעטים בחנו את השפעתם על שלומות התלמידים. במחקר שלהלן, בוחנת קרול, יחד עם עמיתיה לכתיבה, השפעה אפשרית של תכניות התערבות להפגת מתח של מורות ומורים, על תלמידיהם.
המורות והמורים שהשתתפו במחקר זה, השתתפו במקביל גם באחת משתי תכניות התערבות להפגת מתחים בעבודה: תכנית מיינדפולנס להפחתת מתח או תכנית לעלאת רמת הבריאות. כל אחת מהתכניות הותאמה למורות ומורים ונמשכה שמונה שבועות. שתי ההתערבויות הביאו לשיפור ניכר ברמות המתח והחרדה של המשתתפים, גם בטווח הקצר וגם בטווח הבינוני (לאחר חמישה חודשים).
במחקר השתתפו 17 מורות ומורים וכן 226 מתלמידיהם, כולם מבתי ספר באוסטרליה. המורות והמורים השיבו על שאלון לאיתור תסמיני דיכאון, מתח, חרדה ושחיקה, ארבע שבועות לאחר תחילת כל התערבות, וארבעה שבועות לאחר סיומה. כמו כן נמדדה אצלם, בשתי הזדמנויות אלו, מידת הגמישות הקוגנטיבית – היכולת להתמודד עם מספר מקורות מידע במקביל ולמקד במהירות את תשומת הלב במקור המידע הרלוונטי ביותר. גם התלמידים השיבו על שאלונים באותן שתי נקודות זמן. השאלונים התייחסו לקשיים שהם חווים בלימודיהם, כגון בעיות התנהגות ועימותים חברתיים. נוסף על כך, דיווחו התלמידים על רמת השלומות שלהם, על תפיסתם לגבי האקלים בכיתה, ועל תפיסתם העצמית לגבי יכולתיהם האקדמיות.
ניתוח של ממצאי המחקר מצביע, ראשית, על שיפור משמעותי בין שתי נקודות הזמן, במדדים של המורות והמורים ובמדדים של התלמידים: בקרב המורות והמורים ניכרה ירידה במדד המתח ובתחושת השחיקה. כמו כן, נמדדה עליה בגמישות הקוגנטיבית, שהיתה מתואמת עם הירידה ברמות המתח והשחיקה. עבור התלמידים, נמצא שיפור משמעותי בתחושת הקושי שהם חווים בלימודים. כמו כן, הם חשו שהמורות והמורים מסייעים להם יותר בלימודים, ושהאקלים הכיתתי תומך בביצוע משימות לימודיות.
בשלב הבא בחנו החוקרים את הקשרים בין השיפור במדדים השונים בקרב המורות והמורים, לבין שיפור במדדים השונים בקרב תלמידיהם. נמצא כי הפחתה בתסמינים של דיכאון וחרדה בקרב צוות ההוראה היתה מתואמת עם עליה ברמת התמיכה שתלמידים חשו שהם זוכים לה מצד אותם מורות ומורים. כמו כן, ירידה בתחושת השחיקה של המורות והמורים היתה מתואמת עם שיפור בתפיסה העצמית של התלמידים לגבי יכולותיהם הלימודיות.
החוקרים מציינים כי הממצאים אינם מתווכים על ידי השיפור בגמישות הקוגניטיבית של המורים. במילים אחרות, השיפור בגישת המורות והמורים לעבודתם שיחק את התפקיד המרכזי, בשיפור המדדים של התלמידים.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
