בתקופה האחרונה מתפרסמים מחקרים רבים המסתמכים על דרכי ההוראה שיושמו בזמן משבר הקורונה ומרחיבים את הבנתנו אודות הוראה ולמידה מקוונת. מיומנות מרכזית בהקשר זה הינה יכולת למידה עצמאית (Self Regulated Learning, SRL) הנחשבת באופן כללי גם לאחד הכישורים הנדרשים במאה ה־21. לפיכך, בהמשך לסקירה קודמת שפירסמנו בנושא, הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו את הקשר בין שיטות הוראה שונות שכוונו לקידום למידה עצמאית ובין הישגים לימודיים.
המחקר הראשון ערך סקירה מקיפה של מעל 160 מחקרים שבדקו אסטרטגיות שונות לעידוד למידה עצמאית. הסקירה הציגה השפעה חיובית משתנה לאסטרטגיות אלו על הישגים לימודיים. ב-63% מהמחקרים תועדה השפעה חיובית על הישגי הלומדים ובאף אחד מהם לא תועדה השפעה שלילית. האסטרטגיות הנפוצות ביותר שעלו מהמחקרים הן שימוש בשאלון התבוננות עצמית ושימוש בפרוטוקול ללמידה עצמית. המחקר השני, שנערך בהולנד, בחן האם הוספת מילות עידוד ועצות ללמידה עצמאית מאת המורה כהקדמה לסרטון לימודי, משפרת את יכולת הלמידה העצמאית של התלמידים. נמצא כי תוספת זו אכן השפיעה באופן חיובי על הישגי התלמידים. עם זאת חלקם העידו על אי־שביעות רצון מתוספת זו לסרטון הלימודי. החוקרים מדגישים לפיכך את חשיבות התכנון והעיצוב של ההנחיות המקדימות.
המעבר המהיר ללמידה מקוונת אגב המגפה העולמית, הדגיש את חשיבות הלמידה העצמאית (Self-Regulated Learning, SRL). בין היתר, תלמידים נאלצו להתמודד באופן עצמאי עם רגשות כגון חרדה ובדידות, דבר שהדגיש את הקשר בין התמודדות רגשית עצמאית לבין תהליכי למידה. לדעת החוקרים, העובדה שלמידה מקוונת ולמידה משולבת הפכו לשכיחות יותר בעקבות המגפה, מחייבת פיתוח של יכולת למידה עצמאית בקנה מידה נרחב.
ללמידה עצמאית כמה הגדרות מקובלות במחקר. חלקן מדגישות את היכולת של הלומד להפנות משאבים קוגניטיביים ורגשיים לתהליך הלמידה. הגדרה נוספת מדגישה את הצבת המטרות ללמידה על ידי הפרט ואת יכולת הבקרה על השגת מטרות אלו. הגדרות אחרות עוסקות במוטיבציה ללמידה ובטיפוחה לצד היכולת להקצות לה קשב ועוד.
לצורך סקירה זו אותרו 149 מאמרים שתיעדו 163 מחקרים שונים על עידוד למידה עצמאית של תלמידים בסביבות למידה מקוונות או משולבות. לצורך הסקירה נבחרו מחקרים שניתן היה להסיק מהם לגבי מאפייני הלמידה העצמאית וכן תועדו בהם הישגיהם הלימודיים של המשתתפים.
המאמרים שנסקרו העידו על קיומן של אסטרטגיות רבות לעידוד ולקידום בפועל של למידה עצמאית. אסטרטגיות אלו הופעלו בשלבים שונים של הלמידה – שלב הלמידה המקדימה, שלב ביצוע מטלה ושלב ההערכה העצמית. למידה עצמאית נמצאה שכיחה במיוחד בשלב ביצוע מטלה לימודית. האמצעי הנפוץ ביותר לעידוד למידה עצמאית היה שאלון מקוון שכלל שאלות אינטרוספקטיביות על תהליך הלמידה של התלמיד ועודד התבוננות עצמית( Online Self-regulated Learning Questionnaire, OSLQ). אמצע נפוץ נוסף היה פרוטוקול ללמידה עצמאית שכלל רשימה של פעולות לביצוע. אמצעי נפוץ פחות אך נוכח היה הערכה עצמית של הלמידה.
תוכניות הלימודים שלוו במחקרים אלו, שילבו בדרך כלל זרזים ללמידה עצמאית, לעיתים בדרך משחקית של רמזים או על ידי אתגרי למידה עצמאית.
ב־63% מהמחקרים תועדה השפעה חיובית על ההישגים הלימודיים. באף לא אחד מהם תוארה השפעה שלילית על הישגים לימודיים. עם זאת, נמצא כי שיטות מסוימות השפיעו אחרת על כישורי למידה שונים. לדוגמה, באחד המחקרים שעסק בעידוד תובנה מטא־קוגניטיבית בקרב התלמידים, כלומר בחינה של האופן שבו נוצר הידע, תועד שיפור בקליטת מידע, אך לא בהכרח בהפיכתו לזכיר כעבור זמן.
במסגרת "למידה הפוכה" (flipped learning) התלמידים מתבקשים ללמוד תוכן בטרם השיעור, וליישם את התוכן הנלמד במהלכו.[1] ישנן עדויות מחקריות רבות ליעילותה של שיטה זו בהטמעה של תכנים ובעידוד מעורבות בתהליכי הלמידה, אולם כדי למצות את היתרונות הגלומים בה, על התלמידים להיות בעלי יכולת ללמידה עצמאית.
מחקרים קודמים עמדו על התועלת האפשרית של שימוש בווידאו במסגרת הלמידה ההפוכה: ההנחיות ללמידה ניתנות בסרטון וידאו אשר בו בדרך כלל המורה מסבירה את שנדרש ללמוד, לעיתים בשילוב של אלמנטים נוספים. במחקר זה ביקשו החוקרים לברר האם וידאו עשוי להיות כלי יעיל ללמידה עצמאית במסגרת למידה הפוכה.
המחקר התבצע בבית ספר על־יסודי בהולנד, והשתתפו בו 115 תלמידים בגילאי 14-13 ושלוש מורות. התלמידים חולקו לקבוצת ניסוי ולקבוצת ביקורת. במהלך ההתערבות שנחקרה התקיימו עשרה שיעורים. לכל שיעור נלווה סרטון מקדים שכלל הנחיות ללמידה מקדימה מאת המורה. קבוצת הניסוי קיבלה סרטונים של המורה שכללו גם עצות ללמידה עצמאית ועידוד ללמידה עצמאית, ואילו קבוצת הביקורת קיבלה הנחיות "יבשות" בלבד.
התלמידים מילאו שאלוני ידע וכן שאלונים על הרגלי הלמידה העצמאית שלהם בטרם תחילת ההתערבות ולאחריה.
נמצא כי התלמידים בקבוצת הניסוי הראו שיפור גדול יותר בשאלוני הידע בסוף התוכנית. עם זאת, בהסתמך על דיווח עצמי של התלמידים, לא נמצאה השפעה להנחיות העידוד שהתווספו לסרטון על הרגלי הלמידה העצמאית של התלמידים.
כל התלמידים – בקבוצת הניסוי ובקבוצת הביקורת – הביעו שביעות רצון מהלמידה ההפוכה, ונראה שהכללת סרטוני וידאו הייתה מהנה עבורם. אולם חלק מהתלמידים בקבוצת הניסוי הביעו סלידה משמעותית מהאופן שבו הונחו ללמידה עצמאית. החוקרים הסיקו כי להנחיה באמצעות וידאו ישנו פוטנציאל לסייע בקידום למידה עצמאית, אך כדי לממש את כל יתרונותיה יש צורך לתכנן באופן מוקפד ומעוצב את הדרך שבה הנחיה זו ניתנת.
[1] למידע נוסף על למידה הפוכה ראו בסקירה ממרץ 2022: מה עשויות להיות ההשלכות של נקיטת שיטות הוראה הפוכות מהמקובל?
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
