מה ניתן ללמוד מהמחקר אודות השפעות תקופת הקורונה, לרבות הסגרים, סגירת בתי הספר ומעבר ללמידה מקוונת וצעדי ריחוק חברתי, על ילדים ונוער ברחבי העולם?
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו שאלה זו. המאמר הראשון ערך סקירה ספרותית של מחקרים שפורסמו אודות בריאותם הנפשית והגופנית, וכן הישגיהם בלימודים, של ילדים ומתבגרים מגיל 0 עד 19 בתקופת הקורונה. המאמר השני מציג מחקר אורך שבו בוצע מעקב אחר ילדים מיפן ב-3 נקודות זמן: במהלך הסגר הראשון, מספר חודשים אחריו, ומספר חודשים נוספים לאחר מכן.
צעדי סגר, שכללו גם סגירה של בתי הספר ומעבר ללמידה מרחוק, היו חלק מאסטרטגית ההתמודדות של מרבית מדינות העולם עם משבר הקורונה. כיצד השפיעו צעדים אלו על תלמידים? מאמר שהתפרסם בכתב עת לרפואת ילדים בתחילת 2022 סקר את הספרות המחקרית-אמפירית שפורסמה בנושא מאז ספטמבר 2020.
הסקירה כוללת 36 מחקרים, שנערכו ב-11 מדינות שונות. חלק מהמחקרים עוסקים בהשפעות על בריאות גופנית ונפשית ואחרות בוחנות השפעה על הישגים לימודיים. המחקרים שנבחרו עוסקים בילדים ונוער מגיל 0 עד גיל 19. חלק מהמחקרים כללו קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת, ובחלק מהמקרים ההשוואה הייתה לנתונים טרום תקופת הקורונה.
החוקרים מצאו עדויות רבות למגוון השפעות נפשיות של צעדי סגר על ילדים ומתבגרים. בין התוצאות השליליות של הסגרים ניתן למנות עלייה בשיעורי ההתאבדות וניסיונות ההתאבדות, עלייה בתסמינים של בריאות נפשית לקויה, וירידה משמעותית ברווחה הנפשית של ילדים ומתבגרים. בנוסף לכך, קיימות ראיות סטטיסטיות לכך שהסגרים החמירו את הסיכון להתעללות בילדים בצורה משמעותית, ופגעו באיכות ובכמות השינה של ילדים ושל הורים.
בנוסף, נמצאו השפעות שליליות של הסגרים על התנהגותם של ילדים ומתבגרים מבחינה בריאותית. כך, למשל, נמצא כי פעילותם הגופנית של הילדים והמתבגרים פחתה מאוד בעת הסגר, ולעומת זאת זמן הצפייה במסכים והשימוש במדיה החברתית שלהם עלה משמעותית. בנוסף נמצא כי לפחות בחלק מהמדינות עלתה במהלך הסגרים רמת הצריכה של אוכל לא בריא (ואוכל בכלל). מחקר מארצות הברית הצביע על עליה כללית בהשמנת יתר אצל ילדים.
ויינר ושותפיו מציינים כי המחקרים שסקרו לא אפשרו אבחנה בין התוצאות של סגירת בתי הספר, לבין תוצאות של אירועים רחבים יותר כגון סגירת המשק, או בכלל קיומה של מגיפה כלל עולמית. מסיבה זו לא ברור אם השארת בתי הספר פתוחים הייתה אכן משפרת את מצבם של התלמידים. עם זאת מהעדויות הקיימות עולה בברור פגיעה משמעותית ברווחתם ובריאותם הנפשית והגופנית של ילדים ובני נוער במהלך התקופה שנבחנה.
צעדי סגר וריחוק חברתי שננקטו ביפן במהלך מגפת הקורונה הובילו לשינויים רבים בתקשורת של ילדים עם חבריהם, וכן בכמות הזמן שהם נמצאים במחיצת הוריהם. במחקר שלפנינו בוחנים הגיהרה ושותפיו לכתיבה האם וכיצד השפיעו השינויים שנבעו מהסגר וצעדי הריחוק החברתי על התנהגותם החברתית-רגשית של ילדים ביפן, ועל יחסיהם החברתיים.
המחקר עוקב אחרי 450 ילדים מיפן (מגיל לידה עד 9), ב-3 נקודות זמן. הראשונה – במהלך הסגר הראשון, השנייה – שישה חודשים לאחר מכן, בתקופת רגיעה יחסית מבחינת המגפה בה הילדים לא היו בסגר, והשלישית – ארבעה חודשים אחרי כן. מטעמים טכניים, לא בוצע מעקב בנקודת הזמן השלישית על פעוטות מגיל 0-3. כלי המחקר הוא שאלון שמילאו הורי הילדים. בשאלון נשאלו ההורים אודות ההתנהגות של הילדים מבחינה חברתית, החיים החברתיים שלהם ומידת הקרבה שלהם להוריהם ולעמיתיהם. כמו כן נאסף מידע רקע דמוגרפי אודות הילדים ומשפחתם.
לגבי ההתנהגויות החברתיות של הילדים, נמצא כי ילדים בכל הגילים הפגינו יותר התנהגויות בעיתיות במהלך הסגר מאשר לאחריו. הממצא הזה השתמר גם בנקודת הזמן השלישית – אולם רק לגבי ילדי הגן[1]. בנוגע לרמת הקרבה של הילדים לאחרים, נמצא כי בקרב בני כל הגילים רמת הקרבה המדווחת להורים הייתה גבוהה יותר בנקודת הזמן הראשונה – במהלך הסגר – מאשר בנקודת הזמן השנייה. בנוסף, רמת הקרבה הנתפסת לעמיתים (Peers) עלתה בין נקודת הזמן הראשונה לשניה עבור כל קבוצות הגיל. בין נקודת הזמן השנייה לשלישית היה הבדל בין קבוצות הגיל שנבדקו: רמת הקרבה להורים עלתה אצל ילדי הגן וירדה אצל ילדי בית הספר. לבסוף, רמת הקרבה לעמיתים עלתה בין נקודת הזמן השניה לשלישית אצל כל הילדים שנסקרו.
החוקרים מסכמים כי המחקר מדגים כיצד שינוי בסביבה החברתית והמשפחתית משפיע באופן משמעותי על היחסים החברתיים וההתנהגות החברתית של ילדים בגילים שונים. מממצאי המחקר נראה כי הסגר החברתי השפיע באופן שונה על ילדים בגילים שונים, וכי הוא השפיע יותר על רמת הקרבה הנתפסת שלהם להוריהם ולעמיתיהם מאשר על ההתנהגות החברתית שלהם.
[1] ילדי בית הספר הפגינו גם הם יותר התנהגות בעייתית בנקודת הזמן השלישית, אולם ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית ולכן לא ניתן היה לשלול את האפשרות שהממצא הוא מקרי – תוצאה של בחירת המדגם ולא של שינוי אמיתי באוכלוסייה הנחקרת.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
