שילוב טכנולוגיה בחינוך, המכונה בקיצור אד-טק (Ed-Tech), משמש מערכות חינוך רבות ברחבי העולם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה שני מחקרים העוסקים ביישום והשימוש בטכנולוגיות חינוכיות בשדה החינוכי. המאמר הראשון מציע פרדיגמה חדשה לאד-טק, בעידן המשבר הסביבתי. על פי מאמר זה יש לבחון כיצד ניתן להתאים את האד-טק לערכים מקיימים, המתייחסים למשבר האקלים, ולקדם שימוש חוזר וצמצום השימוש באנרגיה. המאמר השני מציג את היתרונות המפתיעים של שילוב בני נוער בתהליך עיצוב פתרונות טכנולוגיים חינוכיים. נראה שלגישה זו השפעה חיובית על בני הנוער ועל המוצרים שנוצרים בדרך זו.
על רקע אירועי הקיצון העולמיים בשנת 2020 (מגיפת הקורונה, שריפות ענק באוסטרליה, בצפון ודרום אמריקה ומחאה חברתית נרחבת בארצות הברית) כותב המאמר טוען כי ישנו צורך לשקול מחדש את היחס לטכנולוגיה בחינוך (Ed-Tec). עד כה, האד-טק היה בנוי על שתי הנחות יסוד: 1) צפוי שיפור מתמיד ביכולות הטכנולוגיות ו-2) ניתן לרתום יכולות טכנולוגיות אלו לשיפור הלמידה, ההוראה והיבטים אחרים של החינוך.
למול תפיסה זו מציב הכותב את תיזת "חברת הסיכון" (Risk Society) של הסוציולוג אולריך בק. בק הדגיש את העובדה שקידמה ומודרניות מייצרות לצד שינויים טכנולוגיים, גם סיכונים רבים לחלקים שונים בחברה – לדוגמה, שינוי טכנולוגי עלול לגרום לבעלי מקצוע מסוימים לאבד את מקור תעסוקתם, או לקהילה מסוימת להיחשף לכריית מחצבים בסמוך לה ועוד. הקצב המואץ של השינויים הטכנולוגיים מייצר אי יציבות מתמשכת המחייבת, לדעת הכותב, חשיבה מחדש על נושא האד-טק. האד-טק מוצג בדרך כלל במונחים של יתרונות סביבתיים אפשריים, של שימוש מורחב בטכנולוגיה דיגיטלית בבתי ספר, אוניברסיטאות ומסגרות חינוך אחרות. עם זאת, ייתכן כי שימוש הולך וגדל באד-טק עשוי להחמיר את משבר האקלים (לדוגמה דרך שימוש מוגבר בציוד אלקטרוני שאינו מתכלה ומזהם). אם כך, כותב המאמר לבחון מחדש כיצד משפיעה ההידרדרות הסביבתית המתמשכת של כדור הארץ על ההנחות הקיימות לגבי המשך השימוש בטכנולוגיות דיגיטליות בחינוך.
הכותב מציין כי ברחבי העולם ישנה דעה רווחת הטוענת כי משאבי הטבע המדלדלים לא יספיקו על מנת לייצר ולקיים את השימוש בטכנולוגיות דיגיטליות בקנה מידה שהתרגלנו אליו. במקום זאת, ישנה טענה שגורסת כי אנחנו צריכים לעבור לגישה "רזה" יותר ומודעת אקולוגית ולחשיבה מחודשת כיצד ניתן ליישם (ולא ליישם) טכנולוגיות דיגיטליות בצורה הטובה ביותר בחינוך.
בתי ספר, אוניברסיטאות ומוסדות חינוך עשויים לפתח תרבות של רכישת חומרה משופצת, כמו גם לפתח יכולת פנימית לתיקון ושיפוץ טכנולוגיה. ביסוס תרבות של שימוש בר-קיימא בטכנולוגיה, תרבות המודעת למחסור, מעלה את הצורך לבחון אילו שימושים טכנולוגיים נחשבים מותרות, ואילו הם הכרחיים.
מעל ומעבר לכל הפעולות והפרקטיקות הספציפיות, יש צורך בשינוי מהותי בערכים. גישת "אד-טק במגבלות" אותה מציג הכותב במאמר זה מעלה את השאלה – מה המשמעות של "שיפור" במונחים של טכנולוגיה חינוכית במהלך העשורים הבאים. הכותב מציע להיגמל מהתפיסה ש"שיפור" משמעותו המשך התפתחות אקספוננציאלית של היכולת הטכנולוגית ולהחליף תפיסה זו בראייה שמכפיפה את הטכנולוגיה החינוכית לערכים ברי-קיימא.
מחקר שהתפרסם בשנת 2018 בכתב עת אקדמי המוקדש לאינטראקציה בין ילדים ומחשבים, עקב אחר פיתוחו של כלי-חינוכי ששילב ילדים בתהליך הפיתוח. שילובם של גורמים לא מקצועיים, בעלי עניין (Stake holders), בדרך כלל המשתמשים העתידיים במוצר, בפיתוח מוצרים הוא גישה המכונה עיצוב השתתפותי (Participatory Design). השילוב של נוער, ובכלל זה שילוב של נערים מקבוצות גיל שונות ומרקעים סוציו אקונומיים שונים, לא תועד עד כה במחקר אקדמי.
צוות המעצבים ביקש לייצר כלי חינוכי טכנולוגי שיחבר בצורה מיטבית בין חונך לחניך בתהליך חניכה בבית ספר(Tuotoring) ויאפשר לקיים אותו בצורה מקוונת. לצורך תהליך העיצוב של הכלי הם החליטו להשתמש בעיצוב השתתפותי. התהליך כלל זיהוי של אוכלוסייה אשר עשויה לחבור לתהליך וגיוס בני נוער להשתתף בתהליך, שיתוף צוות העיצוב של הכלי החינוכי ברעיון לעיצוב השתתפותי, ביסוס תהליך העיצוב ההשתתפותי על חקר שיתופי (Collaborative Inquiry), ניתוח של המידע והשפעתו על העיצוב ולבסוף בחינת אב הטיפוס.
הכותבים מציינים כי באופן לא מכוון, השתתפו בתהליך רק בנות, כולן בגילאים 14 עד 17. 6 מהבנות היו מרקע סוציו-אקונומי מוחלש, ו-9 היו ממעמד סוציו-אקונומי מבוסס יותר. הצוות שעיצב את הכלי החינוכי קיים מספר סדנאות חשיבה יחד עם הנערות שהשתתפו בתהליך. בין היתר מציינים הכותבים כי הם יצרו מספר תתי קבוצות של הנערות, כדי לאפשר לכולן להתבטא ולהציע רעיונות שונים. בסופו של התהליך נוצרו מספר דוגמאות למוצר שניתן לייצרו וכולם הובאו לדיון יחד עם הנערות המשתתפות.
הכותבים מציינים כי עיצוב המוצר בקבוצה מגוונת מבחינה גילאית ומבחינה סוציו אקונומית העשיר מאד את הדיון, אך הצריך יכולת להתמודד עם סוגיות חברתיות שעלו בתוך כך. כן צוין ששימוש בתהליך של חקר משותף, יחד עם הנערות, היה פרודקטיבי מאד ומשמעותי לנערות ולפיתוח המוצר גם יחד.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
