כיצד ניתן להתמודד עם בריונות רשת? אילו אסטרטגיות עשויים מוסדות חינוך לאמץ על מנת להתמודד באופן אפקטיבי עם תופעה חמורה, מזיקה ורחבת היקף זו? מתברר כי המחקר בנושא הוא מועט. אולם מהמעט שיש ניתן ללמוד שפיתוח תכניות התערבות ממוקדות בנושא בריונות ברשת, מבוססות כיתה ו/או בית ספר, עשויות לצמצם את היקף התופעה וחומרתה.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה היום שני מחקרים בנושא בריונות רשת. הראשון, שנערך בישראל, בחן את תוצאותיה של תכנית התערבות, ומצא כי היא הביאה להפחתת תופעת הבריונות בוואטסאפ. השני ערך סקירה שיטתית של מחקרים אודות תכניות התערבות כנגד בריונות רשת. נמצא שתכניות התערבות עשויות להפחית את מספר התלמידים הנוהגים בבריונות, וכן את מספר הקורבנות.
לדברי כותבות המחקר, 31% מבני הנוער בגילאי ד'-י"ב בישראל דיווחו כי חוו בריונות בוואטסאפ. החוקרות מציינות כי בשנים האחרונות בתי הספר נעשו יותר ויותר מודעים לסיכון הכרוך בבריונות ברשת בכלל ובוואטסאפ בפרט, ומפעילים תכניות התערבות שונות. אולם, יעילותן של תכניות אלה כמעט ולא נבדקה מחקרית.
בריונות באמצעות וואטסאפ עלולה להתבטא ב-4 דרכים: 1) אלימות מילולית נגד ילד/ה 2) אלימות קבוצתית- למשל פתיחה של קבוצה נגד ילד/ה 3) אלימות ויזואלית- שימוש בתמונות לפגיעה בילד/ה 4) קבוצה סלקטיבית- נידוי של ילד/ה מהקבוצה. תכניות התערבות נגד בריונות ברשת עשויות לכלול: העלאת מודעות לבריונות ולתוצאותיה, ביטול הניתוק המוסרי (moral disengagement) המתרחש במצבים של פגיעה ברשת, הגברת האמפתיה, הגברת מעורבות הורית, השפעה על עמדות המשתמשים ופיתוח נורמות וציפיות התנהגותיות.
מחקר זה בחן את תוצאותיה של התערבות רחבת היקף להפחתת בריונות ברשת ולשיפור נורמות השימוש בקבוצות וואטסאפ כיתתיות, אשר נערכה בבתי ספר. במחקר נאספו נתונים מ-52 כיתות ב-12 בתי ספר ממלכתיים בישראל בכיתות ד'-ח' אשר השתתפו בתכנית. בסך הכל ענו על שאלונים 1,402 תלמידים.
תכנית ההתערבות כללה שיעור שבועי במשך שמונה שבועות שהוקדש לנושא. השיעורים הועברו על ידי מורי בית הספר. התכנים בשיעור כללו הגדרה של התופעה, התמקדות בתפקידם של העומדים מן הצד (by standers), היכרות עם החוק בנושא, פיתוח יכולת הערכה של התנהגות ושיח פתוח.
תוצאות המחקר הצביעו על ירידה משמעותית בתופעת הבריונות בוואטסאפ, הפחתה שהוערכה בכ-5%. נמצא שיפור משמעותי באקלים בכיתה ובקבוצות הוואטסאפ הרלוונטיות. בין השאלון שמולא לפני התכנית ולאחריה נמצא שהשכיחות של בריונות בוואטסאפ ירדה כמו גם מידת הבריונות ומספר התלמידים שנחשפו אליה. ירידה משמעותית נרשמה בשימוש באלימות מילולית בוואטסאפ. בנוסף, השיפור בנורמות השימוש בוואטסאפ נמצא במתאם חיובי עם ירידה בבריונות בוואטסאפ. התוצאות היו עקביות בכל הגילאים.
סקירה שיטתית זו, שפורסמה בשנת 2019 בכתב עת אקדמי המוקדש לחקר האלימות, בחנה 24 מאמרים אודות התערבויות שנועדו להפחית את תופעת הבריונות ברשת, ונחקרו לעומק. המאמרים, שפורסמו כולם בין 2012 ל-2019, בוססו על מחקרים שכללו מאות משתתפים לכל הפחות, ובחלק מהמקרים – אלפי משתתפים.
תכניות ההתערבות שתוארו במחקרים נוהלו בבתי ספר באירופה, אוסטרליה וארצות הברית. חלק מתוכניות ההתערבות היו קצרות טווח וחלקן ארוכות טווח. חלק מתכניות ההתערבות היו מבוססות על תכניות התערבות בינלאומיות מוכרות (כמו תכנית Olweus הנורבגית, עליה ניתן לקרוא יותר בסקירה יומית קודמת), וחלקן פותחו באופן מקומי. כל התכניות היו ממוקדות בבריונות רשת, וראו בכיתה ו/או בבית הספר כנקודת המוקד של ההתערבות החינוכית. מרבית המחקרים בוססו על שאלונים עצמיים אותם מילאו התלמידים באופן עצמאי, לפני במהלך ואחרי המחקר.
מסקנות הסקירה מעלות כי תכניות התערבות כנגד בריונות רשת הן יעילות בצמצום התופעה. בממוצע, כלל תכניות ההתערבות שנסקרו השיגו הפחתה של 9%-15% בהשתתפות בבריונות רשת כמבצע (פוגע), והפחתה של 14%-15% בקורבנות של בריונות רשת.
המאמר מסיק מהנתונים שעולים מהסקירה מספר המלצות לאנשי מדיניות ומחקר:
1) התערבויות חינוכיות הן יעילות כנגד תופעת בריונות הרשת. לכן, יש להקדיש משאבים לפיתוח תכניות, הכשרה והטמעה של תכניות אלו.
2) המחקר אודות תכניות הההתערבות חסר מאד, ואין ממצאים מספקים לגבי מה הופך תכניות ליעילות יותר או פחות.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
