כיצד משפיעה ההוראה המקוונת על קשר בין מורה לתלמיד?

מחקר זה ניסה לשפוך אור – ולו באופן חלקי – על החוויות וכן על האתגרים החברתיים, הקוגניטיביים והפדגוגיים עמם התמודדו המורות והמורים בהוראה מרחוק במהלך שנת הקורונה. השילוב בין ממצאים איכותניים (מכ-20 ראיונות של מורים שלימדו בצורה מקוונת) וכמותיים (מ-227 שאלונים למורים בכיתות ד' עד י' שלימדו בצורה מקוונת) חושף תמונה מורכבת באשר לחוויות הרגשיות, קוגניטיביות וחברתיות שחוו המורים במהלך ההוראה המקוונת מרחוק, וכן באשר לתפיסותיהם את ההוראה המקוונת, אשר נגזרות מחוויות אלה.

הממצאים מצביעים על התפקיד המרכזי שממלאים ההיבטים החברתיים, הרגשיים, הפדגוגיים והקוגניטיביים בחוויית המורים את ההוראה המקוונת. המורים דיווחו על חוויות רגשיות שליליות, ביניהן תסכול, בדידות ותחושות של לחץ. דגש רב בדיווחים הושם על הפגיעה בהיבט החברתי, הן בקשר עם התלמידים והן עם עמיתים למקצוע. בפרט, עלו בהיגדים מהממד החברתי, קושי לייצר חוויה של שליטה בהתנהלות החברתית בתהליך ההוראה, וכן תחושה קשה של חוסר אונים, המלווה את המורה באשר לעיסוק האמתי של התלמידים במהלך השיעור. 

יתרה מכך, עולה כי היכולת לייצר אינטראקציות עם התלמידים ולזהות את החוויות הרגשיות שלהם נפגעה בהשוואה להוראה המסורתית, פנים-אל-פנים. המורים דיווחו גם על קושי בשימור מערכות היחסים עם עמיתים למקצוע, דבר שמשמעותו פגיעה במערכת התמיכה לה זוכה המורה כאשר ההוראה מתנהלת בבית הספר.

בהיבט הקוגניטיבי, בלט כי הסחות הדעת אליהן חשופים המורים במהלך השיעור רבות יותר בהוראה המקוונת בהשוואה להוראה פנים אל פנים. הסחות אלו מגיעות גם מבחוץ, כאשר המורה נאלץ להתמודד עם ההתנהלות המשפחתית בבתי התלמידים, המתרחשת ברקע השיעור, ואף עם ההתנהלות של משפחתו שלו. במחקר נמצא שגם הטכנולוגיה עצמה מהווה גורם להסחות דעת, למשל הסחות הקשורות לבעיות טכנולוגיות (ניתוקים ברשת, הפסקות חשמל ובעיות טכניות בהפעלת סביבות הלמידה המקוונות) וכן הצורך להפנות את הקשב לתלמידים המצויים מרחוק ושחלקם אינם נראים ("מסכים שחורים"). 

תמיכה לממצאים אלו הגיעה גם מבחינה מעמיקה של שאלון האתגרים הכרוכים בהוראה מקוונת מרחוק, שגילתה כי באופן כללי, המורים חווים את ההוראה המקוונת כשונה מאוד מהוראה פנים על פנים. הדבר עשוי להצביע על קושי בהיבטים אלו ובהתאם, להשפיע על ההעדפה העתידית של המורים ללמד באופן מקוון. למשל, מורה החש שהוא מסוגל לנהל שיעור ואינטראקציה עם התלמידים טוב יותר בכיתה, עשוי להעדיף את ההוראה בכיתה על פני הוראה מקוונת מרחוק. בנוסף, מצאו החוקרים כי ההיבט הרגשי בהוראה מקוונת מעסיק את המורים באופן משמעותי. במילים אחרות, הוראה מקוונת מציפה במורים רגשות שונים, הן חיוביים והן שליליים, שיש לתת עליהם את הדעת. 

מאידך, בהיבטים הפדגוגיים דווקא מצטיירת תמונה חיובית יותר. מהממצאים עולה, כי לאחר תקופת ההלם הראשוני מההוראה המקוונת מרחוק, מורים רבים למדו להתמודד עם האתגרים שמציבים בפניהם הריחוק מחד גיסא והטכנולוגיה מאידך גיסא, ואף דיווחו על רגשות חיוביים שליוו את ההוראה המקוונת. 

היבטים של בעיות חברתיות ושליטה בסיטואציות חברתיות במהלך השיעור המקוון זכו לביטוי בולט במחקר. המורים דיווחו על ירידה בבעיות משמעת (בעיקר בזכות היכולת להשתיק את התלמידים בזום), עובדה שהקנתה להם תחושת שיפור באפקטיביות בהשוואה להוראה פנים אל פנים. כמו כן, המורים דיווחו כי בניגוד לחוויה הרגשית של התלמידים, אותה התקשו לזהות, הם הצליחו בזיהוי הקשב של התלמידים. מאידך, רבים מההיגדים ביטאו קושי לנהל את השיעור ללא היכולת "לחוש" את התלמידים. 

בחינת הקשרים בין משתני המחקר הראתה כי לחוללוּת העצמית ולעמדות כלפי שילוב טכנולוגיה בהוראה יש תפקיד משמעותי בקשר להתמודדות עם ממדים רגשיים-חברתיים בהוראה מקוונת, בין אם חיוביים ובין אם שליליים. בפרט, ככל שהחוללות העצמית הייתה גבוהה יותר, והעמדות כלפי שילוב טכנולוגיות בהוראה חיוביות יותר, חוו המורים יותר חוויות רגשיות חיוביות ופחות חוויות רגשיות שליליות. מעבר לכך, הם גם תפסו את ההוראה המקוונת כדומה יותר להוראה פנים אל פנים. במילים אחרות, חוללות עצמית גבוהה ועמדות חיוביות כלפי שילוב טכנולוגיות בהוראה סייעו למורים בהתמודדות עם האתגרים הכרוכים במעבר הפתאומי להוראה מקוונת מרחוק בזום. 

לא נמצא כי פתיחוּת לשינוי בהוראה, תמיכה בית ספרית ומאפייני המורים (וותק, שעות הוראה מקוונת בשבוע) ניבאו באופן משמעותי את החוויות הרגשיות של המורים ואת האופן בו תפסו את הדמיון בין הוראה מקוונת להוראה פנים אל פנים. ממצאים אלו מעידים על כך שהניסיון "להקל" על המורים באמצעות הימנעות משימוש בכלים טכנולוגיים מגוונים או הפחתת שעות הוראה מקוונות, אינו צפוי לסייע בהתמודדות עם האתגרים שמציבה בפניהם ההוראה המקוונת. למעשה, ממצאי המחקר מציעים שההפך הוא הנכון. בהתאם לממצאי עבר עולה כי חשיפה חוזרת לכלים טכנולוגיים שונים, המלווה בתחושות חיוביות של הצלחה בשימוש במערכת, עשויה להיות קשורה באופן חיובי להעלאת תחושות המוטיבציה והחוללות העצמית של המורים, ובהתאמה לתחושות חיוביות של שליטה, ויכולת לקיים אינטראקציות יותר משמעותיות עם הלומדים.