קהילות של מורים נוצרות בדרכים מגוונות. חלקן נוצרות באופן ספונטני, אגב הפעילות היומיומית. אחרות נוצרות בהובלה של מנהיגות חינוכית מקומית, מנהלי בתי ספר ואחרים או מוקמות בידי גורמים רשמיים. עדויות מחקריות מראות שלקיומן של קהילות מורים השפעה חיובית על הישגי בית הספר וחוויותיהם האישיות של המורים.
הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך מציגה שני מחקרים אודות קהילות מורים. המחקר הראשון מצביע על החשיבות של הקשרים הבלתי פורמליים בין המורים לבין עצמם בתוך צוות בית הספר לשימור ההון החברתי של המורים ולשיפור הישגי בית הספר. המחקר השני מציע לבחון ולסווג קהילות מורים על פי הגורמים המקימים אותם: רשויות ממשלה, הנהגות מקצועיות או הקמה ספונטנית מהשטח.
הון חברתי, כמקור ישיר ועקיף למשאבים קוגניטיביים, חברתיים וחומריים, מעצים את ההתקדמות הבית ספרית (school improvement). מחקרים מצאו כי קשרים בין מורים יכולים לאפשר ולקדם למידת עמיתים, שינויים בסדירויות, שיתוף במקורות, הגברת המחויבות של המורים לתלמידים והישגים לימודיים מוגברים. קהילות מורים הן מקור מרכזי ליצירה, צבירה ושימור של הון חברתי של המורים, וכן, לעיתים, לאובדנו. עד כה נחקרו שני מרכיבים מרכזיים ביצירת קהילות מורים: קשרים ארגוניים ממוסדים ותכונות אישיות של מורים. המחקר הנוכחי בחן עד כמה הקשרים הבלתי פורמליים משפיעים על התמשכות ותדירות הקשרים בקהילות המורים, ומשווה בין גורמים אלו.
המחקר מבוסס על שאלונים שניתנו למורים בארבעה בתי ספר ציבוריים יסודיים בארה"ב המכילים מגוון מייצג של אוכלוסיות והישגים, בין 2005 ל-2007. שניים מבתי הספר הציגו הישגים לימודיים נמוכים והיו נתונים ללחץ לאחריותיות (accountability) של מורים לעמידה ביעדים לימודיים. בית ספר אחד הציג הישגים לימודיים אופייניים, ומידת הלחץ על אחריותיות אישית שהופעל בו על מורים היה ממוצע לאזור. בית הספר הרביעי הראה הישגים גבוהים ומורים לא חויבו בו בעמידה ביעדים לימודיים אישיים. המורים ענו על שאלונים תקופתיים לאורך תקופת המחקר שבחנו מספר קטגוריות: תכונות אישיות שלהם (גיל, מגדר, אתניות, ותק, תפקיד, תחום הלימוד); קשרים בלתי פורמליים (תדירות של שיחות מקצועיות וחברתיות עם מורים אחרים); הקשרים מוסדיים (שכבות, נושאי לימוד).
כפי שמחקרים אחרים מראים, הומוגניות בגיל והומוגניות תרבותית העצימו את יצירתן של קהילות מורים. נרשמה תרומה גם להיבטים מוסדיים כגון צוותי שכבה וצוותים לפי נושאי לימוד. החידוש במחקר הנוכחי נעוץ בכך שהבחירה של מורים לקיים קשרים בלתי פורמליים עם עמיתיהם משפיעה במידה גבוהה הרבה יותר מכל גורם אחר על לכידות קהילת המורים. ראוי, לדברי החוקרות, להשקיע מאמץ בחיזוק ויצירה של קשרים הדדיים בין מורים, וחיזוק קשרים קיימים.
חשש מהתקבעות והתחזקות של תתי קבוצות בתוך כלל מורי בית הספר יכול להיפתר, לדעת החוקרות, על ידי יצירת פרויקטים נקודתיים, צוותי עבודה רוחביים ואף כינוסים אקראיים שיאפשרו למורים להיחשף באופן בלתי פורמלי למורים נוספים. מנחים ברמה האזורית יכולים להפגיש בין מורים מבתי ספר שונים באופנים קבועים יותר או פחות ובכך לסייע ליצור הרחבה של ההקשרים הבלתי פורמליים בקהילות המורים האזוריות.
מאמר שהתפרסם בשנת 2017 בכתב עת להוראה והכשרת מורים מחזק את הטענה כי מורים נדרשים להכשרה מקצועית מתמדת. החשיבות של הכשרה מתמשכת מוכרת במחקר, ואין כל ספק שזו קשורה בלמידה משותפת בקהילות מורים, יחד עם מורים עמיתים. אולם אין הגדרה ברורה או התייחסות נאותה לשאלה מהי קהילת מורים, מה מאפיין קהילת מורים שמצליחה ליצור פיתוח מקצועי מיטבי ועוד. על אף שהמחקר הקיים מתייחס לקהילות מורים, המושג נותר עמום.
מחקר זה, שבוצע באמצעות סקירה של כ-40 מאמרים ומחקרים שעסקו בקהילות מורים, שאף לענות על השאלות אילו סוגי קהילות מורים ישנן, אילו גורמים מעורבים ביצירתן של קהילות מורים ובאילו נסיבות קהילות מורים מגשימות את מטרותיהן?
המחקר איתר שלושה סוגים של קהילות מורים: 1) קהילות פורמליות 2) קהילות מורים סביב נושא ו-3) קהילות מעצבות (Formative Communities).
קהילות מורים פורמליות מוקמות לרוב על ידי רשויות החינוך של המדינה. משרד החינוך הגרמני, לדוגמה, הקים ומימן פעילותן של קהילות מורים לביולוגיה, לצורך הטמעת סטנדרטיזציה חדשה בלימודי המקצוע. באופן דומה הוקמו ומומנה פעילותן של קהילות במדינות נוספות להשגת מטרות שהוצבו על ידי המשרד, בדרך כלל ביצירת סטנדרטיזציה חדשה.
קהילות מורים סביב נושא בדרך כלל מוקמות על ידי מנהל בית הספר עבור מורים בבית הספר, או על ידי מורים בבית הספר. מטרות אופייניות של קהילות אלו הן 1) לשתף במידע וידע אודות תכניות לימודים, 2) לשתף במשאבי למידה, 3) להחליף דעות על חוויות מורים וכן הלאה.
קהילות מעצבות מאופיינות בכך שהן אינן נושאיות, אלא נוצרות אגב פעילות משותפת. בדרך כלל הן אינן מוקמות באופן פורמלי אלא באופן ספונטני, ופגישותיהן מעוצבות מפגישה לפגישה לפי צרכים קונקרטיים של המורים שהשתתפו בהן. בדרך כלל קהילות שכאלו העניקו למורים המשתתפים תמיכה רגשית ומקצועית בהתמודדות עם אתגרים שמולם ניצבו.
החוקרים מציינים שמערך המושגים הסובב את עולם קהילות המורים הוא רב גוני, וכי קיים מחסור במחקר אודות ההצלחה של קהילות אלו. עם זאת, הם מזהים כי הגורמים המעורבים בהקמת קהילות – רשויות ממשלתיות, גורמים ניהוליים בבית הספר והמורים עצמם, ניגשים להקמת קהילות וניהולן מסיבות שונות. המטרות של הקמת הקהילה משפיעות על אופן פעולתן והדינמיקה הנוצרת בתוכן. החוקרים ממליצים למקבלי החלטות ליצור תנאים המאפשרים את פעילותן של קהילות מורים משלושת הסוגים שצוינו מעלה באופן מאוזן, כדי להגשים את מלוא הפוטנציאל של הקהילות ואת הצרכים השונים עליהם הן עונות.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
