באילו דרכים ניתן לקדם התפתחות זהותית וערכית של תלמידים?

התערבויות הנשענות על פסיכולוגיה חיובית הופכות בשנים האחרונות למקובלות בבתי-ספר ברחבי העולם. עם זאת יש המבקרים גישה זו בטענה שהיא מיושמת בצורה נטולת הקשר המוכתבת מבחוץ, ועשויה ביישום לא נכון להתעלם מרגשות שליליים. ביקורת נוספת שעולה בשיח על הפסיכולוגיה החיובית היא שישנה סכנה שהיא תייצר תפיסות מוטעות של אילו רגשות לגיטימיים ואילו רגשות אינם לגיטימיים, ותעודד מרדף אחרי מצבים רגשיים חיוביים. כותבי המאמר מבחינים בין שתי גישות מרכזיות בפסיכולוגיה החיובית:

1. התערבויות ממוקדות תוכן – התערבויות חינוכיות המתמקדות בתכני המחשבה והרגש של התלמידים. על פי גישה זו, ישנם תכני חשיבה ורגש שהם חיוביים כשלעצמם. התערבות כזו תתמקד בעידוד החשיבה האופטימית, מתוך תפיסה שאופטימיזם הוא מפתח להישגים בלימודים, לעושר ורווחה, לבריאות ולמערכות יחסים מוצלחות.
2. התערבויות ממוקדות הקשר – גישה זו מבוססת על ההנחה שמקורם של דפוסי ההתנהגות אינם רק באדם עצמו אלא גם בסביבה החברתית, התרבותית בה הוא פועל. לפיכך מטרות ההתערבות הן יצירת סביבה בה תלמידים עשויים לנקוט בפעולות החשובות להם, ולהקנות כישורים שיעזרו לתלמידים להגיב לסביבתם.

הכותבים מבקרים את התפיסה ממוקדת התוכן. ראשית, הם טוענים כי הגישה ממוקדת התוכן מתעלמת מההקשר הסביבתי ואת הסיבות להתנהגויות שלא נתפסות כחיוביות. שנית, הגישה עשויה להתעלם ולהדחיק רגשות שליליים של הצעירים. זאת בניסיון לתת מקום רחב ככול האפשר לרגשות החיוביים. תלמידים עלולים לפתח בעקבות כל זאת חרדה, בעיות התנהגות ובעיות לימודיות. הגישה ממוקדת התוכן מקנה ערך לרגשות החיוביים כשלעצמם ללא קשר לתרומתם לתפקודו של התלמיד. לפיכך גישה זו הופכת את הרגשות החיוביים לדבר מה חיצוני שעל התלמיד להרגיש על מנת להצליח, ולא ממצבת אותם ככלי להתפתחות וקידום עצמי.

תכניות התערבות ממוקדות הקשר, טוענים הכותבים, מבוססות על 4 יסודות: 1) ניסוי וטעיה, כדרך לבניית כישורים ורשת חברתית, 2) הגברת המודעות העצמית והחברתית לדפוסי התנהגות, 3) עיצוב עולם המושגים המשמש לפענוח התנהגות ומצבים חברתיים ו-4) מתן ערך וחשיבות להתנהגותו של הפרט. המודל קורא למחנכים לתפוס את מקור ההתנהגות של התלמיד בסביבתו וביחסיו עימה. על המחנכים ליצור סביבה בה יחידים וקבוצות עשויים לברר את ערכיהם ולפעול על-פיהם, מבלי להיות כפופים בהכרח ל"רודנות" הרגשות החיוביים.